תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק טו

א ויעש-לו בתים, בעיר דויד; ויכן מקום לארון האלהים, ויט-לו אהל. ב אז, אמר דויד, לא לשאת את-ארון האלהים, כי אם-הלוים: כי-בם בחר יהוה, לשאת את-ארון יהוה ולשרתו--עד-עולם. {פ}

ג ויקהל דויד את-כל-ישראל, אל-ירושלם, להעלות את-ארון יהוה, אל-מקומו אשר-הכין לו. ד ויאסף דויד את-בני אהרן, ואת-הלוים. {ס} ה לבני, קהת--אוריאל השר, ואחיו מאה ועשרים. {ס} ו לבני, מררי--עשיה השר, ואחיו מאתים ועשרים. {ס} ז לבני, גרשום--יואל השר, ואחיו מאה ושלשים. {ס} ח לבני, אליצפן--שמעיה השר, ואחיו מאתים. {ס} ט לבני, חברון--אליאל השר, ואחיו שמונים. {ס} י לבני, עזיאל: עמינדב השר--ואחיו, מאה ושנים עשר. {פ}

יא ויקרא דויד, לצדוק ולאביתר הכהנים; וללוים, לאוריאל עשיה ויואל שמעיה, ואליאל, ועמינדב. {ס} יב ויאמר להם, אתם ראשי האבות ללוים; התקדשו, אתם ואחיכם, והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל, אל-הכינותי לו. יג כי למבראשונה, לא אתם--פרץ יהוה אלהינו בנו, כי-לא דרשנהו כמשפט. יד ויתקדשו, הכהנים והלוים, להעלות, את-ארון יהוה אלהי ישראל. טו וישאו בני-הלוים, את ארון האלהים, כאשר צוה משה, כדבר יהוה--בכתפם במטות, עליהם. {פ}

טז ויאמר דויד, לשרי הלוים, להעמיד את-אחיהם המשררים, בכלי-שיר נבלים וכנרות ומצלתים--משמיעים להרים-בקול, לשמחה. {פ}

יז ויעמידו הלוים, את הימן בן-יואל, ומן-אחיו, אסף בן-ברכיהו; {ס} ומן-בני מררי אחיהם, איתן בן-קושיהו. יח ועמהם, אחיהם המשנים: זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם, ויעיאל--השערים. יט והמשררים, הימן אסף ואיתן--במצלתים נחשת, להשמיע. כ וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל, ועני ואליאב, ומעשיהו, ובניהו--בנבלים, על-עלמות. כא ומתתיהו ואליפלהו, ומקניהו ועבד אדם, ויעיאל, ועזזיהו--בכנרות על-השמינית, לנצח. כב וכנניהו שר-הלוים, במשא--יסר, במשא, כי מבין, הוא. כג וברכיה, ואלקנה, שערים, לארון. כד ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר, הכהנים, מחצצרים מחצרים בחצצרות, לפני ארון האלהים; ועבד אדם ויחיה, שערים לארון. כה ויהי דויד וזקני ישראל, ושרי האלפים: ההלכים, להעלות את-ארון ברית-יהוה מן-בית עבד-אדם--בשמחה. {פ}

כו ויהי, בעזר האלהים, את-הלוים, נשאי ארון ברית-יהוה; ויזבחו שבעה-פרים, ושבעה אילים. כז ודויד מכרבל במעיל בוץ, וכל-הלוים הנשאים את-הארון, והמשררים, וכנניה השר המשא המשררים; ועל-דויד, אפוד בד. כח וכל-ישראל, מעלים את-ארון ברית-יהוה, בתרועה ובקול שופר, ובחצצרות ובמצלתים; משמעים, בנבלים וכנרות. כט ויהי, ארון ברית יהוה, בא, עד-עיר דויד; ומיכל בת-שאול נשקפה בעד החלון, ותרא את-המלך דויד מרקד ומשחק, ותבז לו, בלבה. {פ}