תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק ז

א וככלות שלמה, להתפלל, והאש ירדה מהשמים, ותאכל העלה והזבחים; וכבוד יהוה, מלא את-הבית. ב ולא יכלו הכהנים, לבוא אל-בית יהוה: כי-מלא כבוד-יהוה, את-בית יהוה. ג וכל בני ישראל, ראים ברדת האש, וכבוד יהוה, על-הבית; ויכרעו אפים ארצה על-הרצפה, וישתחוו, והדות ליהוה כי טוב, כי לעולם חסדו. ד והמלך, וכל-העם, זבחים זבח, לפני יהוה. {ס} ה ויזבח המלך שלמה, את-זבח הבקר, עשרים ושנים אלף, וצאן מאה ועשרים אלף; ויחנכו את-בית האלהים, המלך וכל-העם. ו והכהנים על-משמרותם עמדים, והלוים בכלי-שיר יהוה אשר עשה דויד המלך להדות ליהוה כי-לעולם חסדו, בהלל דויד, בידם; והכהנים מחצצרים מחצרים נגדם, וכל-ישראל עמדים. {ס} ז ויקדש שלמה, את-תוך החצר אשר לפני בית-יהוה, כי-עשה שם העלות, ואת חלבי השלמים: כי-מזבח הנחשת, אשר עשה שלמה, לא יכול להכיל את-העלה ואת-המנחה, ואת-החלבים. ח ויעש שלמה את-החג בעת ההיא שבעת ימים, וכל-ישראל עמו--קהל, גדול מאד: מלבוא חמת, עד-נחל מצרים. ט ויעשו ביום השמיני, עצרת: כי חנכת המזבח, עשו שבעת ימים, והחג, שבעת ימים. י וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי, שלח את-העם לאהליהם--שמחים, וטובי לב, על-הטובה אשר עשה יהוה לדויד ולשלמה, ולישראל עמו. יא ויכל שלמה את-בית יהוה, ואת-בית המלך; ואת כל-הבא על-לב שלמה, לעשות בבית-יהוה ובביתו--הצליח. {פ}

יב וירא יהוה אל-שלמה, בלילה; ויאמר לו, שמעתי את-תפלתך, ובחרתי במקום הזה לי, לבית זבח. יג הן אעצר השמים ולא-יהיה מטר, והן-אצוה על-חגב לאכול הארץ; ואם-אשלח דבר, בעמי. יד ויכנעו עמי אשר נקרא-שמי עליהם, ויתפללו ויבקשו פני, וישבו, מדרכיהם הרעים--ואני, אשמע מן-השמים, ואסלח לחטאתם, וארפא את-ארצם. טו עתה, עיני יהיו פתחות, ואזני, קשבות--לתפלת, המקום הזה. טז ועתה, בחרתי והקדשתי את-הבית הזה, להיות-שמי שם, עד-עולם; והיו עיני ולבי שם, כל-הימים. יז ואתה אם-תלך לפני, כאשר הלך דויד אביך, ולעשות, ככל אשר צויתיך; וחקי ומשפטי, תשמור. יח והקימותי, את כסא מלכותך: כאשר כרתי, לדויד אביך לאמר, לא-יכרת לך איש, מושל בישראל. יט ואם-תשובון אתם--ועזבתם חקותי ומצותי, אשר נתתי לפניכם; והלכתם, ועבדתם אלהים אחרים, והשתחויתם, להם. כ ונתשתים, מעל אדמתי אשר נתתי להם, ואת-הבית הזה אשר הקדשתי לשמי, אשליך מעל פני; ואתננו למשל ולשנינה, בכל-העמים. כא והבית הזה אשר היה עליון, לכל-עבר עליו ישם; ואמר, במה עשה יהוה ככה, לארץ הזאת, ולבית הזה. כב ואמרו, על אשר עזבו את-יהוה אלהי אבתיהם אשר הוציאם מארץ מצרים, ויחזיקו באלהים אחרים, וישתחוו להם ויעבדום; על-כן הביא עליהם, את כל-הרעה הזאת. {פ}