תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
- דברי הימים ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
א אז, אמר שלמה: יהוה אמר, לשכון בערפל. ב ואני בניתי בית-זבל, לך; ומכון לשבתך, עולמים. ג ויסב המלך, את-פניו, ויברך, את כל-קהל ישראל; וכל-קהל ישראל, עומד. ד ויאמר, ברוך יהוה אלהי ישראל, אשר דבר בפיו, את דויד אבי; ובידיו מלא, לאמר. ה מן-היום, אשר הוצאתי את-עמי מארץ מצרים, לא-בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל, לבנות בית להיות שמי שם; ולא-בחרתי באיש, להיות נגיד על-עמי ישראל. ו ואבחר, בירושלם, להיות שמי, שם; ואבחר בדויד, להיות על-עמי ישראל. ז ויהי, עם-לבב דויד אבי, לבנות בית, לשם יהוה אלהי ישראל. ח ויאמר יהוה, אל-דויד אבי, יען אשר היה עם-לבבך, לבנות בית לשמי--הטיבות, כי היה עם-לבבך. ט רק אתה, לא תבנה הבית: כי בנך היוצא מחלציך, הוא-יבנה הבית לשמי. י ויקם יהוה, את-דברו אשר דבר; ואקום תחת דויד אבי ואשב על-כסא ישראל, כאשר דבר יהוה, ואבנה הבית, לשם יהוה אלהי ישראל. יא ואשים שם את-הארון, אשר-שם ברית יהוה, אשר כרת, עם-בני ישראל. יב ויעמד, לפני מזבח יהוה, נגד, כל-קהל ישראל; ויפרש, כפיו. יג כי-עשה שלמה כיור נחשת, ויתנהו בתוך העזרה--חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו, ואמות שלוש קומתו; ויעמד עליו, ויברך על-ברכיו נגד כל-קהל ישראל, ויפרש כפיו, השמימה. {פ}
יד ויאמר, {פ}
יהוה אלהי ישראל אין-כמוך אלהים--בשמים, ובארץ: שמר הברית, והחסד, לעבדיך, ההלכים לפניך בכל-לבם.
טו אשר שמרת, לעבדך דויד אבי, את אשר-דברת, לו; ותדבר בפיך ובידך מלאת, כיום הזה.
טז ועתה יהוה אלהי ישראל, שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר, לא-יכרת לך איש מלפני, יושב על-כסא ישראל: רק אם-ישמרו בניך את-דרכם, ללכת בתורתי, כאשר הלכת, לפני.
יז ועתה, יהוה אלהי ישראל: יאמן, דברך, אשר דברת, לעבדך לדויד.
יח כי, האמנם, ישב אלהים את-האדם, על-הארץ: הנה שמים ושמי השמים, לא יכלכלוך--אף, כי-הבית הזה אשר בניתי.
יט ופנית אל-תפלת עבדך, ואל-תחנתו--יהוה אלהי: לשמע אל-הרנה ואל-התפלה, אשר עבדך מתפלל לפניך.
כ להיות עיניך פתחות אל-הבית הזה, יומם ולילה--אל-המקום, אשר אמרת לשום שמך שם: לשמוע, אל-התפלה, אשר יתפלל עבדך, אל-המקום הזה.
כא ושמעת אל-תחנוני עבדך, ועמך ישראל, אשר יתפללו, אל-המקום הזה; ואתה תשמע ממקום שבתך, מן-השמים--ושמעת, וסלחת.
כב אם-יחטא איש לרעהו, ונשא-בו אלה להאלתו; ובא, אלה לפני מזבחך--בבית הזה.
כג ואתה תשמע מן-השמים, ועשית ושפטת את-עבדיך, להשיב לרשע, לתת דרכו בראשו; ולהצדיק צדיק, לתת לו כצדקתו. {ס}
כד ואם-ינגף עמך ישראל, לפני אויב--כי יחטאו-לך; ושבו והודו את-שמך, והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה.
כה ואתה, תשמע מן-השמים, וסלחת, לחטאת עמך ישראל; והשיבותם, אל-האדמה, אשר-נתתה להם, ולאבתיהם. {פ}
כו בהעצר השמים ולא-יהיה מטר, כי יחטאו-לך; והתפללו אל-המקום הזה, והודו את-שמך--מחטאתם ישובון, כי תענם. כז ואתה תשמע השמים, וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל--כי תורם אל-הדרך הטובה, אשר ילכו-בה; ונתתה מטר על-ארצך, אשר-נתתה לעמך לנחלה. {ס} כח רעב כי-יהיה בארץ, דבר כי-יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה, כי יצר-לו איביו, בארץ שעריו: כל-נגע, וכל-מחלה. כט כל-תפלה כל-תחנה, אשר יהיה לכל-האדם, ולכל, עמך ישראל--אשר ידעו, איש נגעו ומכאבו, ופרש כפיו, אל-הבית הזה. ל ואתה תשמע מן-השמים מכון שבתך, וסלחת, ונתתה לאיש ככל-דרכיו, אשר תדע את-לבבו: כי אתה לבדך ידעת, את-לבב בני האדם. לא למען ייראוך, ללכת בדרכיך, כל-הימים, אשר-הם חיים על-פני האדמה--אשר נתתה, לאבתינו. {ס} לב וגם אל-הנכרי, אשר לא מעמך ישראל הוא, ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה, וזרועך הנטויה; ובאו והתפללו, אל-הבית הזה. לג ואתה תשמע מן-השמים, ממכון שבתך, ועשית, ככל אשר-יקרא אליך הנכרי: למען ידעו כל-עמי הארץ את-שמך, וליראה אתך כעמך ישראל, ולדעת, כי-שמך נקרא על-הבית הזה אשר בניתי. לד כי-יצא עמך למלחמה על-איביו, בדרך אשר תשלחם; והתפללו אליך, דרך העיר הזאת אשר בחרת בה, והבית, אשר-בניתי לשמך. לה ושמעת, מן-השמים, את-תפלתם, ואת-תחנתם; ועשית, משפטם. לו כי יחטאו-לך, כי אין אדם אשר לא-יחטא, ואנפת בם, ונתתם לפני אויב; ושבום שוביהם אל-ארץ רחוקה, או קרובה. לז והשיבו, אל-לבבם, בארץ, אשר נשבו-שם; ושבו והתחננו אליך, בארץ שבים לאמר, חטאנו העוינו, ורשענו. לח ושבו אליך, בכל-לבם ובכל-נפשם, בארץ שבים, אשר-שבו אתם; והתפללו, דרך ארצם אשר נתתה לאבותם, והעיר אשר בחרת, ולבית אשר-בניתי לשמך. לט ושמעת מן-השמים ממכון שבתך, את-תפלתם ואת-תחנתיהם, ועשית, משפטם; וסלחת לעמך, אשר חטאו-לך. מ עתה אלהי, יהיו-נא עיניך פתחות, ואזניך, קשבות--לתפלת, המקום הזה. {ס} מא ועתה, קומה יהוה אלהים לנוחך--אתה, וארון עזך; כהניך יהוה אלהים, ילבשו תשועה, וחסידיך, ישמחו בטוב. מב יהוה אלהים, אל-תשב פני משיחך: זכרה, לחסדי דויד עבדך. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
- דברי הימים ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו