תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק כד

א ולבני אהרן, מחלקותם: בני אהרן--נדב ואביהוא, אלעזר ואיתמר. ב וימת נדב ואביהוא לפני אביהם, ובנים לא-היו להם; ויכהנו, אלעזר ואיתמר. ג ויחלקם דויד--וצדוק מן-בני אלעזר, ואחימלך מן-בני איתמר: לפקדתם, בעבדתם. ד וימצאו בני-אלעזר רבים לראשי הגברים, מן-בני איתמר--ויחלקום: לבני אלעזר ראשים לבית-אבות, ששה עשר, ולבני איתמר לבית אבותם, שמונה. ה ויחלקום בגורלות, אלה עם-אלה: כי-היו שרי-קדש ושרי האלהים, מבני אלעזר ובבני איתמר. {ס} ו ויכתבם שמעיה בן-נתנאל הסופר מן-הלוי, לפני המלך והשרים וצדוק הכהן ואחימלך בן-אביתר, וראשי האבות, לכהנים וללוים--בית-אב אחד, אחז לאלעזר, ואחז אחז, לאיתמר. {פ}

ז ויצא הגורל הראשון, ליהויריב, {ס} לידעיה, השני. {ס} ח לחרם, {ר}
השלישי, {ס} לשערים, הרבעי. {ס} ט למלכיה, {ר}
החמישי, {ס} למימן, הששי. {ס} י להקוץ, {ר}
השבעי, {ס} לאביה, השמיני. {ס} יא לישוע, {ר}
התשעי, {ס} לשכניהו, העשרי. {ס} יב לאלישיב, {ר}
עשתי עשר, {ס} ליקים, שנים עשר. {ס} יג לחפה, {ר}
שלשה עשר, {ס} לישבאב, ארבעה עשר. {ס} יד לבלגה, {ר}
חמשה עשר, {ס} לאמר, ששה עשר. {ס} טו לחזיר, שבעה {ר}
עשר, {ס} להפצץ, שמונה עשר. {ס} טז לפתחיה, תשעה {ר}
עשר, {ס} ליחזקאל, העשרים. {ס} יז ליכין, אחד {ר}
ועשרים, {ס} לגמול, שנים ועשרים. {ס} יח לדליהו, שלשה {ר}
ועשרים, {ס} למעזיהו, ארבעה ועשרים. {פ}

יט אלה פקדתם לעבדתם, לבוא לבית-יהוה כמשפטם, ביד, אהרן אביהם: כאשר צוהו, יהוה אלהי ישראל. {פ}

כ ולבני לוי, הנותרים: לבני עמרם שובאל, לבני שובאל יחדיהו. {ס} כא לרחביהו--לבני רחביהו, הראש ישיה. {ס} כב ליצהרי שלמות, לבני שלמות יחת. {ס} כג ובני, יריהו; אמריהו, השני, יחזיאל השלישי, יקמעם הרביעי. {ס} כד בני עזיאל מיכה, לבני מיכה שמור שמיר. כה אחי מיכה ישיה, {ס} לבני ישיה זכריהו. {ס} כו בני מררי מחלי ומושי, {ס} בני יעזיהו בנו. {ס} כז בני, מררי--ליעזיהו בנו, ושהם וזכור ועברי. {ס} כח למחלי, אלעזר, ולא-היה לו, בנים. {ס} כט לקיש, בני-קיש ירחמאל. {ס} ל ובני מושי, מחלי ועדר וירימות; אלה בני הלוים, לבית אבתיהם. לא ויפילו גם-הם גורלות לעמת אחיהם בני-אהרן, לפני דויד המלך וצדוק ואחימלך, וראשי האבות, לכהנים וללוים--אבות הראש, לעמת אחיו הקטן. {ס}