תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק יא

א ויקבצו כל-ישראל אל-דויד, חברונה לאמר: הנה עצמך ובשרך, אנחנו. ב גם-תמול גם-שלשום, גם בהיות שאול מלך--אתה המוציא והמביא, את-ישראל; ויאמר יהוה אלהיך לך, אתה תרעה את-עמי את-ישראל, ואתה תהיה נגיד, על עמי ישראל. ג ויבאו כל-זקני ישראל אל-המלך, חברונה, ויכרת להם דויד ברית בחברון, לפני יהוה; וימשחו את-דויד למלך על-ישראל, כדבר יהוה ביד-שמואל. {ס} ד וילך דויד וכל-ישראל ירושלם, היא יבוס; ושם, היבוסי, ישבי, הארץ. ה ויאמרו ישבי יבוס, לדויד, לא תבוא, הנה; וילכד דויד את-מצדת ציון, היא עיר דויד. ו ויאמר דויד--כל-מכה יבוסי בראשונה, יהיה לראש ולשר; ויעל בראשונה יואב בן-צרויה, ויהי לראש. ז וישב דויד, במצד; על-כן קראו-לו, עיר דויד. ח ויבן העיר מסביב, מן-המלוא ועד-הסביב; ויואב, יחיה את-שאר העיר. ט וילך דויד, הלוך וגדול; ויהוה צבאות, עמו. {פ}

י ואלה ראשי הגברים אשר לדויד, המתחזקים עמו במלכותו עם-כל-ישראל להמליכו--כדבר יהוה, על-ישראל. {ס} יא ואלה מספר הגברים, אשר לדויד: ישבעם בן-חכמוני, ראש השלושים השלישים--הוא-עורר את-חניתו על-שלש-מאות חלל, בפעם אחת. יב ואחריו אלעזר בן-דודו, האחוחי; הוא, בשלושה הגברים. יג הוא-היה עם-דויד בפס דמים, והפלשתים נאספו-שם למלחמה, ותהי חלקת השדה, מלאה שעורים; והעם נסו, מפני פלשתים. יד ויתיצבו בתוך-החלקה ויצילוה, ויכו את-פלשתים; ויושע יהוה, תשועה גדולה. טו וירדו שלושה מן-השלושים ראש על-הצר, אל-דויד--אל-מערת, עדלם; ומחנה פלשתים, חנה בעמק רפאים. טז ודויד, אז במצודה; ונציב פלשתים, אז בבית לחם. יז ויתאו דויד, ויאמר: מי ישקני מים, מבור בית-לחם אשר בשער. יח ויבקעו השלשה במחנה פלשתים, וישאבו-מים מבור בית-לחם אשר בשער, וישאו, ויבאו אל-דויד; ולא-אבה דויד לשתותם, וינסך אתם ליהוה. יט ויאמר חלילה לי מאלהי מעשות זאת, הדם האנשים האלה אשתה בנפשותם כי בנפשותם הביאום, ולא אבה, לשתותם; אלה עשו, שלשת הגבורים. כ ואבשי אחי-יואב, הוא היה ראש השלושה, והוא עורר את-חניתו, על-שלש מאות חלל; ולא- ולו- שם, בשלושה. כא מן-השלושה בשנים נכבד, ויהי להם לשר; ועד-השלושה, לא-בא. {ס} כב בניה בן-יהוידע בן-איש-חיל רב-פעלים, מן-קבצאל; הוא הכה, את שני אריאל מואב, והוא ירד והכה את-הארי בתוך הבור, ביום השלג. כג והוא-הכה את-האיש המצרי איש מדה חמש באמה, וביד המצרי חנית כמנור ארגים, וירד אליו, בשבט; ויגזל את-החנית מיד המצרי, ויהרגהו בחניתו. כד אלה עשה, בניהו בן-יהוידע; ולו-שם, בשלושה הגברים. כה מן-השלושים, הנו נכבד הוא, ואל-השלשה, לא-בא; וישימהו דויד, על-משמעתו. {ס} כו וגבורי, החילים: עשהאל {ר}
אחי יואב, {ס} אלחנן בן-דודו מבית לחם. {ס} כז שמות, {ר}
ההרורי, {ס} חלץ, הפלוני. {ס} כח עירא בן-עקש {ר}
התקועי, {ס} אביעזר הענתותי. {ס} כט סבכי, {ר}
החשתי, {ס} עילי, האחוחי. {ס} ל מהרי, {ר}
הנטפתי, {ס} חלד בן-בענה, הנטופתי. {ס} לא איתי {ר}
בן-ריבי, מגבעת בני בנימן, {ס} בניה, הפרעתני. {ס} לב חורי {ר}
מנחלי געש, {ס} אביאל הערבתי. {ס} לג עזמות, {ר}
הבחרומי, {ס} אליחבא, השעלבני. {ס} לד בני, השם {ר}
הגזוני, {ס} יונתן בן-שגה, ההררי. {ס} לה אחיאם {ר}
בן-שכר ההררי, {ס} אליפל בן-אור. {ס} לו חפר, המכרתי, {ר}
אחיה, הפלני. {ס} לז חצרו, הכרמלי, {ס} נערי, {ר}
בן-אזבי. {ס} לח יואל אחי נתן, {ס} מבחר בן- {ר}
הגרי. {ס} לט צלק, העמוני; נחרי, הברתי, נשא, כלי יואב בן- {ר}
צרויה. {ס} מ עירא, היתרי, {ס} גרב, היתרי. {ס} מא אוריה, {ר}
החתי, {ס} זבד, בן-אחלי. {ס} מב עדינא בן-שיזא הראובני, {ר}
ראש לראובני--ועליו שלשים. {ס} מג חנן, בן-מעכה, ויושפט, {ר}
המתני. {ס} מד עזיא, העשתרתי; {ס} שמע, ויעואל ויעיאל, {ר}
בני, חותם הערערי. {ס} מה ידיעאל, בן-שמרי, ויחא אחיו, {ר}
התיצי. {ס} מו אליאל, המחוים, ויריבי ויושויה, בני אלנעם; {ס} ויתמה, {ר}
המואבי. מז אליאל ועובד, {ס} ויעשיאל המצביה. {פ}