תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק טז

א ויביאו, את-ארון האלהים, ויציגו אתו, בתוך האהל אשר נטה-לו דויד; ויקריבו עלות ושלמים, לפני האלהים. ב ויכל דויד, מהעלות העלה והשלמים; ויברך את-העם, בשם יהוה. ג ויחלק לכל-איש ישראל, מאיש ועד-אשה--לאיש, ככר-לחם, ואשפר, ואשישה. ד ויתן לפני ארון יהוה, מן-הלוים--משרתים; ולהזכיר ולהודות ולהלל, ליהוה אלהי ישראל. {ס} ה אסף הראש, ומשנהו זכריה; יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל, בכלי נבלים ובכנרות, ואסף, במצלתים משמיע. ו ובניהו ויחזיאל, הכהנים--בחצצרות תמיד, לפני ארון ברית-האלהים. ז ביום ההוא, אז נתן דויד בראש, להדות, ליהוה--ביד-אסף, ואחיו. {ש}

ח הודו ליהוה, קראו בשמו-- {ס} הודיעו בעמים, עלילתיו. {ר}
ט שירו לו, זמרו-לו-- {ס} שיחו, בכל-נפלאתיו. {ר}
י התהללו, בשם קדשו-- {ס} ישמח, לב מבקשי יהוה. {ר}
יא דרשו יהוה, ועזו-- {ס} בקשו פניו, תמיד. {ר}
יב זכרו, נפלאתיו אשר עשה-- {ס} מפתיו, ומשפטי-פיהו. {ר}
יג זרע, ישראל עבדו-- {ס} בני יעקב, בחיריו. {ר}
יד הוא, יהוה אלהינו-- {ס} בכל-הארץ, משפטיו. {ר}
טו זכרו לעולם, בריתו-- {ס} דבר צוה, לאלף דור. {ר}
טז אשר כרת, את-אברהם-- {ס} ושבועתו, ליצחק. {ר}
יז ויעמידה ליעקב, לחק-- {ס} לישראל, ברית עולם. {ר}
יח לאמר, לך אתן ארץ-כנען-- {ס} חבל, נחלתכם. {ר}
יט בהיותכם, מתי מספר-- {ס} כמעט, וגרים בה. {ר}
כ ויתהלכו, מגוי אל-גוי-- {ס} ומממלכה, אל-עם אחר. {ר}
כא לא-הניח לאיש, לעשקם-- {ס} ויוכח עליהם, מלכים. {ר}
כב אל-תגעו, במשיחי-- {ס} ובנביאי, אל-תרעו. {ר}
{ש}

כג שירו ליהוה, כל-הארץ-- {ס} בשרו מיום-אל-יום, ישועתו. {ר}
כד ספרו בגוים, את-כבודו-- {ס} בכל-העמים, נפלאתיו. {ר}
כה כי גדול יהוה ומהלל, מאד-- {ס} ונורא הוא, על-כל-אלהים. {ר}
כו כי כל-אלהי העמים, אלילים-- {ס} ויהוה, שמים עשה. {ר}
כז הוד והדר, לפניו-- {ס} עז וחדוה, במקמו. {ר}
כח הבו ליהוה, משפחות עמים-- {ס} הבו ליהוה, כבוד ועז. {ר}
כט הבו ליהוה, כבוד שמו; {ס} שאו מנחה, ובאו לפניו-- {ר}
השתחוו ליהוה, בהדרת-קדש. {ס} ל חילו מלפניו, כל-הארץ-- {ר}
אף-תכון תבל, בל-תמוט. {ס} לא ישמחו השמים, ותגל הארץ-- {ר}
ויאמרו בגוים, יהוה מלך. {ס} לב ירעם הים, ומלואו-- {ר}
יעלץ השדה, וכל-אשר-בו. {ס} לג אז ירננו, עצי היער: {ר}
מלפני יהוה--כי-בא, לשפוט את-הארץ. {ס} לד הודו ליהוה, כי טוב-- {ר}
כי לעולם, חסדו. {ס} לה ואמרו--הושיענו אלהי ישענו, {ר}
וקבצנו והצילנו מן-הגוים: {ס} להדות לשם קדשך, {ר}
להשתבח בתהלתך. {ס} לו ברוך יהוה, אלהי ישראל-- {ר}
מן-העולם, ועד העלם; ויאמרו כל-העם, אמן-- {ס} והלל, ליהוה. {ר}
{ש}

לז ויעזב-שם, לפני ארון ברית-יהוה, לאסף, ולאחיו: לשרת לפני הארון, תמיד--לדבר-יום ביומו. לח ועבד אדם ואחיהם, ששים ושמונה; {ס} ועבד אדם בן-ידיתון וחסה, לשערים. לט ואת צדוק הכהן, ואחיו הכהנים, לפני, משכן יהוה--בבמה, אשר בגבעון. מ להעלות עלות ליהוה על-מזבח העלה, תמיד--לבקר ולערב; ולכל-הכתוב בתורת יהוה, אשר צוה על-ישראל. מא ועמהם, הימן וידותון, ושאר הברורים, אשר נקבו בשמות--להדות, ליהוה, כי לעולם, חסדו. מב ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים, למשמיעים, וכלי, שיר האלהים; ובני ידותון, לשער. מג וילכו כל-העם, איש לביתו; ויסב דויד, לברך את-ביתו. {פ}