תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק לג

א בן-שתים עשרה שנה, מנשה במלכו; וחמשים וחמש שנה, מלך בירושלם. ב ויעש הרע, בעיני יהוה: כתועבות, הגוים, אשר הוריש יהוה, מפני בני ישראל. ג וישב, ויבן את-הבמות, אשר נתץ, יחזקיהו אביו; ויקם מזבחות לבעלים, ויעש אשרות, וישתחו לכל-צבא השמים, ויעבד אתם. ד ובנה מזבחות, בבית יהוה, אשר אמר יהוה, בירושלם יהיה-שמי לעולם. ה ויבן מזבחות, לכל-צבא השמים, בשתי, חצרות בית-יהוה. ו והוא העביר את-בניו באש, בגי בן-הנם, ועונן ונחש וכשף, ועשה אוב וידעוני: הרבה, לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיסו. ז וישם, את-פסל הסמל אשר עשה--בבית האלהים, אשר אמר אלהים אל-דויד ואל-שלמה בנו, בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל, אשים את-שמי לעילום. ח ולא אסיף, להסיר את-רגל ישראל, מעל האדמה, אשר העמדתי לאבותיכם: רק אם-ישמרו לעשות, את כל-אשר צויתים, לכל-התורה והחקים והמשפטים, ביד-משה. ט ויתע מנשה, את-יהודה וישבי ירושלם: לעשות רע--מן-הגוים, אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל. {פ}

י וידבר יהוה אל-מנשה ואל-עמו, ולא הקשיבו. יא ויבא יהוה עליהם, את-שרי הצבא אשר למלך אשור, וילכדו את-מנשה, בחחים; ויאסרהו, בנחשתים, ויוליכהו, בבלה. יב וכהצר לו--חלה, את-פני יהוה אלהיו; ויכנע מאד, מלפני אלהי אבתיו. יג ויתפלל אליו, ויעתר לו וישמע תחנתו, וישיבהו ירושלם, למלכותו; וידע מנשה, כי יהוה הוא האלהים. יד ואחרי-כן בנה חומה חיצונה לעיר-דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים, וסבב לעפל, ויגביהה, מאד; וישם שרי-חיל בכל-הערים הבצרות, ביהודה. טו ויסר את-אלהי הנכר ואת-הסמל, מבית יהוה, וכל-המזבחות אשר בנה בהר בית-יהוה, ובירושלם; וישלך, חוצה לעיר. טז ויכן ויבן, את-מזבח יהוה, ויזבח עליו, זבחי שלמים ותודה; ויאמר, ליהודה, לעבוד, את-יהוה אלהי ישראל. יז אבל עוד העם, זבחים בבמות: רק, ליהוה אלהיהם. יח ויתר דברי מנשה, ותפלתו אל-אלהיו, ודברי החזים, המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל--הנם, על-דברי מלכי ישראל. יט ותפלתו והעתר-לו, וכל-חטאתו ומעלו, והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים, לפני הכנעו--הנם כתובים, על דברי חוזי. כ וישכב מנשה עם-אבתיו, ויקברהו ביתו; וימלך אמון בנו, תחתיו. {פ}

כא בן-עשרים ושתים שנה, אמון במלכו; ושתים שנים, מלך בירושלם. כב ויעש הרע בעיני יהוה, כאשר עשה מנשה אביו; ולכל-הפסילים, אשר עשה מנשה אביו--זבח אמון, ויעבדם. כג ולא נכנע מלפני יהוה, כהכנע מנשה אביו: כי הוא אמון, הרבה אשמה. כד ויקשרו עליו עבדיו, וימיתהו בביתו. כה ויכו, עם-הארץ, את כל-הקשרים, על-המלך אמון; וימליכו עם-הארץ את-יאשיהו בנו, תחתיו. {פ}