תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק כ

א ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים, וינהג יואב את-חיל הצבא וישחת את-ארץ בני-עמון ויבא ויצר את-רבה, ודויד, ישב בירושלם; ויך יואב את-רבה, ויהרסה. ב ויקח דויד את-עטרת-מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר-זהב, ובה אבן יקרה, ותהי, על-ראש דויד; ושלל העיר הוציא, הרבה מאד. ג ואת-העם אשר-בה הוציא, וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות, וכן יעשה דויד, לכל ערי בני-עמון; וישב דויד וכל-העם, ירושלם. {ס} ד ויהי, אחרי-כן, ותעמד מלחמה בגזר, עם-פלשתים; אז הכה סבכי החשתי, את-ספי מילידי הרפאים--ויכנעו. ה ותהי-עוד מלחמה, את-פלשתים; ויך אלחנן בן-יעור יעיר, את-לחמי אחי גלית הגתי--ועץ חניתו, כמנור ארגים. {ס} ו ותהי-עוד מלחמה, בגת; ויהי איש מדה, ואצבעתיו שש-ושש עשרים וארבע, וגם-הוא, נולד להרפא. ז ויחרף, את-ישראל; ויכהו, יהונתן, בן-שמעא, אחי דויד. ח אל נולדו להרפא, בגת; ויפלו ביד-דויד, וביד-עבדיו. {פ}