תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק לב

א אחרי הדברים והאמת האלה, בא סנחריב מלך-אשור; ויבא ביהודה, ויחן על-הערים הבצרות, ויאמר, לבקעם אליו. ב וירא, יחזקיהו, כי-בא, סנחריב; ופניו, למלחמה על-ירושלם. ג ויועץ, עם-שריו וגבריו, לסתום את-מימי העינות, אשר מחוץ לעיר; ויעזרוהו. ד ויקבצו עם-רב--ויסתמו את-כל-המעינות, ואת-הנחל השוטף בתוך-הארץ לאמר: למה יבואו מלכי אשור, ומצאו מים רבים. ה ויתחזק ויבן את-כל-החומה הפרוצה ויעל על-המגדלות, ולחוצה החומה אחרת, ויחזק את-המלוא, עיר דויד; ויעש שלח לרב, ומגנים. ו ויתן שרי מלחמות, על-העם; ויקבצם אליו, אל-רחוב שער העיר, וידבר על-לבבם, לאמר. ז חזקו ואמצו--אל-תיראו ואל-תחתו מפני מלך אשור, ומלפני כל-ההמון אשר-עמו: כי-עמנו רב, מעמו. ח עמו, זרוע בשר, ועמנו יהוה אלהינו לעזרנו, ולהלחם מלחמתנו; ויסמכו העם, על-דברי יחזקיהו מלך-יהודה. {פ}

ט אחר זה, שלח סנחריב מלך-אשור עבדיו ירושלימה, והוא על-לכיש, וכל-ממשלתו עמו--על-יחזקיהו מלך יהודה, ועל-כל-יהודה אשר בירושלם לאמר. י כה אמר, סנחריב מלך אשור: על-מה אתם בטחים, וישבים במצור בירושלם. יא הלא יחזקיהו, מסית אתכם, לתת אתכם, למות ברעב ובצמא לאמר: יהוה אלהינו--יצילנו, מכף מלך אשור. יב הלא-הוא, יחזקיהו, הסיר את-במתיו, ואת-מזבחתיו; ויאמר ליהודה ולירושלם, לאמר, לפני מזבח אחד תשתחוו, ועליו תקטירו. יג הלא תדעו, מה עשיתי אני ואבותי, לכל, עמי הארצות: היכול יכלו, אלהי גוי הארצות, להציל את-ארצם, מידי. יד מי בכל-אלהי הגוים האלה, אשר החרימו אבותי, אשר יכול, להציל את-עמו מידי: כי יוכל אלהיכם, להציל אתכם מידי. טו ועתה אל-ישיא אתכם חזקיהו ואל-יסית אתכם כזאת, ואל-תאמינו לו--כי-לא יוכל כל-אלוה כל-גוי וממלכה, להציל עמו מידי ומיד אבותי: אף כי אלהיכם, לא-יצילו אתכם מידי. טז ועוד דברו עבדיו, על-יהוה האלהים, ועל, יחזקיהו עבדו. יז וספרים כתב--לחרף, ליהוה אלהי ישראל: ולאמר עליו לאמר, כאלהי גויי הארצות אשר לא-הצילו עמם מידי--כן לא-יציל אלהי יחזקיהו עמו, מידי. יח ויקראו בקול-גדול יהודית, על-עם ירושלם אשר על-החומה, ליראם, ולבהלם--למען, ילכדו את-העיר. יט וידברו, אל-אלהי ירושלם: כעל, אלהי עמי הארץ--מעשה, ידי האדם. {ס} כ ויתפלל יחזקיהו המלך, וישעיהו בן-אמוץ הנביא--על-זאת; ויזעקו, השמים. {ס} כא וישלח יהוה, מלאך, ויכחד כל-גבור חיל ונגיד ושר, במחנה מלך אשור; וישב בבשת פנים לארצו, ויבא בית אלהיו, ומיציאו ומיציאי מעיו, שם הפילהו בחרב. כב ויושע יהוה את-יחזקיהו ואת ישבי ירושלם, מיד סנחריב מלך-אשור--ומיד-כל; וינהלם, מסביב. כג ורבים מביאים מנחה ליהוה, לירושלם, ומגדנות, ליחזקיהו מלך יהודה; וינשא לעיני כל-הגוים, מאחרי-כן. {פ}

כד בימים ההם, חלה יחזקיהו עד-למות; ויתפלל, אל-יהוה, ויאמר לו, ומופת נתן לו. כה ולא-כגמל עליו השיב יחזקיהו, כי גבה לבו; ויהי עליו קצף, ועל-יהודה וירושלם. כו ויכנע יחזקיהו בגבה לבו, הוא ויושבי ירושלם; ולא-בא עליהם קצף יהוה, בימי יחזקיהו. כז ויהי ליחזקיהו עשר וכבוד, הרבה מאד; ואצרות עשה-לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה, ולבשמים ולמגנים, ולכל, כלי חמדה. כח ומסכנות--לתבואת דגן, ותירוש ויצהר; וארות לכל-בהמה ובהמה, ועדרים לאורת. כט וערים עשה לו, ומקנה-צאן ובקר לרב: כי נתן-לו אלהים, רכוש רב מאד. ל והוא יחזקיהו, סתם את-מוצא מימי גיחון העליון, ויישרם למטה-מערבה, לעיר דויד; ויצלח יחזקיהו, בכל-מעשהו. לא וכן במליצי שרי בבל, המשלחים עליו לדרש המופת אשר היה בארץ, עזבו, האלהים--לנסותו, לדעת כל-בלבבו. לב ויתר דברי יחזקיהו, וחסדיו--הנם כתובים, בחזון ישעיהו בן-אמוץ הנביא, על-ספר מלכי-יהודה, וישראל. לג וישכב יחזקיהו עם-אבתיו, ויקברהו במעלה קברי בני-דויד, וכבוד עשו-לו במותו, כל-יהודה וישבי ירושלם; וימלך מנשה בנו, תחתיו. {פ}