תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק כח

א בן-עשרים שנה, אחז במלכו, ושש-עשרה שנה, מלך בירושלם; ולא-עשה הישר בעיני יהוה, כדויד אביו. ב וילך, בדרכי מלכי ישראל; וגם מסכות עשה, לבעלים. ג והוא הקטיר, בגיא בן-הנם; ויבער את-בניו, באש, כתעבות הגוים, אשר הריש יהוה מפני בני ישראל. ד ויזבח ויקטר בבמות, ועל-הגבעות, ותחת, כל-עץ רענן. ה ויתנהו יהוה אלהיו, ביד מלך ארם, ויכו-בו, וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק; וגם ביד-מלך ישראל, נתן, ויך-בו, מכה גדולה. {ס} ו ויהרג פקח בן-רמליהו ביהודה, מאה ועשרים אלף ביום אחד--הכל בני-חיל: בעזבם, את-יהוה אלהי אבותם. ז ויהרג זכרי גבור אפרים, את-מעשיהו בן-המלך, ואת-עזריקם, נגיד הבית; ואת-אלקנה, משנה המלך. {ס} ח וישבו בני-ישראל מאחיהם מאתים אלף, נשים בנים ובנות, וגם-שלל רב, בזזו מהם; ויביאו את-השלל, לשמרון. {ס} ט ושם היה נביא ליהוה, עדד שמו, ויצא לפני הצבא הבא לשמרון, ויאמר להם הנה בחמת יהוה אלהי-אבותיכם על-יהודה נתנם בידכם; ותהרגו-בם בזעף, עד לשמים הגיע. י ועתה בני-יהודה וירושלם, אתם אמרים, לכבש לעבדים ולשפחות, לכם; הלא רק-אתם עמכם אשמות, ליהוה אלהיכם. יא ועתה שמעוני--והשיבו השביה, אשר שביתם מאחיכם: כי חרון אף-יהוה, עליכם. {ס} יב ויקמו אנשים מראשי בני-אפרים, עזריהו בן-יהוחנן ברכיהו בן-משלמות, ויחזקיהו בן-שלם, ועמשא בן-חדלי--על-הבאים, מן-הצבא. יג ויאמרו להם, לא-תביאו את-השביה הנה--כי לאשמת יהוה עלינו אתם אמרים, להסיף על-חטאתנו ועל-אשמתנו: כי-רבה אשמה לנו, וחרון אף על-ישראל. {ס} יד ויעזב החלוץ, את-השביה ואת-הבזה, לפני השרים, וכל-הקהל. טו ויקמו האנשים אשר-נקבו בשמות ויחזיקו בשביה, וכל-מערמיהם הלבישו מן-השלל, וילבשם וינעלום ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל-כושל, ויביאום ירחו עיר-התמרים אצל אחיהם; וישובו, שמרון. {פ}

טז בעת ההיא, שלח המלך אחז על-מלכי אשור--לעזר לו. יז ועוד אדומים, באו; ויכו ביהודה, וישבו-שבי. יח ופלשתים פשטו, בערי השפלה והנגב ליהודה, וילכדו את-בית-שמש ואת-אילון ואת-הגדרות ואת-שוכו ובנותיה ואת-תמנה ובנותיה, ואת-גמזו ואת-בנתיה; וישבו, שם. יט כי-הכניע יהוה את-יהודה, בעבור אחז מלך-ישראל: כי הפריע ביהודה, ומעול מעל ביהוה. כ ויבא עליו, תלגת פלנאסר מלך אשור; ויצר לו, ולא חזקו. כא כי-חלק אחז את-בית יהוה, ואת-בית המלך והשרים; ויתן למלך אשור, ולא לעזרה לו. כב ובעת הצר לו, ויוסף למעול ביהוה: הוא, המלך אחז. כג ויזבח, לאלהי דרמשק המכים בו, ויאמר כי אלהי מלכי-ארם הם מעזרים אתם, להם אזבח ויעזרוני; והם היו-לו להכשילו, ולכל-ישראל. כד ויאסף אחז את-כלי בית-האלהים, ויקצץ את-כלי בית-האלהים, ויסגר, את-דלתות בית-יהוה; ויעש לו מזבחות בכל-פנה, בירושלם. כה ובכל-עיר ועיר ליהודה עשה במות, לקטר לאלהים אחרים; ויכעס, את-יהוה אלהי אבתיו. כו ויתר דבריו וכל-דרכיו, הראשנים והאחרונים--הנם כתובים, על-ספר מלכי-יהודה וישראל. כז וישכב אחז עם-אבתיו, ויקברהו בעיר בירושלם--כי לא הביאהו, לקברי מלכי ישראל; וימלך יחזקיהו בנו, תחתיו. {פ}