תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק כט

א יחזקיהו מלך, בן-עשרים וחמש שנה, ועשרים ותשע שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, אביה בת-זכריהו. ב ויעש הישר, בעיני יהוה: ככל אשר-עשה, דויד אביו. ג הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון, פתח את-דלתות בית-יהוה--ויחזקם. ד ויבא את-הכהנים, ואת-הלוים; ויאספם, לרחוב המזרח. ה ויאמר להם, שמעוני הלוים: עתה התקדשו, וקדשו את-בית יהוה אלהי אבתיכם, והוציאו את-הנדה, מן-הקדש. ו כי-מעלו אבתינו, ועשו הרע בעיני יהוה-אלהינו--ויעזבהו; ויסבו פניהם ממשכן יהוה, ויתנו-ערף. ז גם סגרו דלתות האולם, ויכבו את-הנרות, וקטרת, לא הקטירו; ועלה לא-העלו בקדש, לאלהי ישראל. ח ויהי קצף יהוה, על-יהודה וירושלם; ויתנם לזועה לזעוה לשמה ולשרקה, כאשר אתם ראים בעיניכם. ט והנה נפלו אבותינו, בחרב; ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי, על-זאת. י עתה, עם-לבבי, לכרות ברית, ליהוה אלהי ישראל; וישב ממנו, חרון אפו. יא בני, עתה אל-תשלו: כי-בכם בחר יהוה, לעמד לפניו לשרתו, ולהיות לו, משרתים ומקטרים. {פ}

יב ויקמו הלוים מחת בן-עמשי ויואל בן-עזריהו, מן-בני הקהתי, ומן-בני מררי, קיש בן-עבדי ועזריהו בן-יהללאל; {ס} ומן-הגרשני--יואח בן-זמה, ועדן בן-יואח. יג ומן-בני, אליצפן, שמרי, ויעואל ויעיאל; ומן-בני אסף, זכריהו ומתניהו. {ס} יד ומן-בני הימן, יחואל יחיאל ושמעי; {ס} ומן-בני ידותון, שמעיה ועזיאל. טו ויאספו את-אחיהם ויתקדשו, ויבאו כמצות-המלך בדברי יהוה, לטהר, בית יהוה. טז ויבאו הכהנים לפנימה בית-יהוה, לטהר, ויוציאו את כל-הטמאה אשר מצאו בהיכל יהוה, לחצר בית יהוה; ויקבלו, הלוים, להוציא לנחל-קדרון, חוצה. יז ויחלו באחד לחדש הראשון, לקדש, וביום שמונה לחדש באו לאולם יהוה, ויקדשו את-בית-יהוה לימים שמונה; וביום ששה עשר לחדש הראשון, כלו. {ס} יח ויבואו פנימה, אל-חזקיהו המלך, ויאמרו, טהרנו את-כל-בית יהוה: את-מזבח העולה ואת-כל-כליו, ואת-שלחן המערכת ואת-כל-כליו. יט ואת כל-הכלים, אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו--הכנו והקדשנו; והנם, לפני מזבח יהוה. {ס} כ וישכם, יחזקיהו המלך, ויאסף, את שרי העיר; ויעל, בית יהוה. כא ויביאו פרים-שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה, וצפירי עזים שבעה לחטאת, על-הממלכה ועל-המקדש, ועל-יהודה; ויאמר, לבני אהרן הכהנים, להעלות, על-מזבח יהוה. כב וישחטו, הבקר, ויקבלו הכהנים את-הדם, ויזרקו המזבחה; וישחטו האלים, ויזרקו הדם המזבחה, וישחטו הכבשים, ויזרקו הדם המזבחה. כג ויגישו את-שעירי החטאת, לפני המלך והקהל; ויסמכו ידיהם, עליהם. כד וישחטום, הכהנים, ויחטאו את-דמם המזבחה, לכפר על-כל-ישראל: כי לכל-ישראל אמר המלך, העולה והחטאת. כה ויעמד את-הלוים בית יהוה, במצלתים בנבלים ובכנרות, במצות דויד וגד חזה-המלך, ונתן הנביא: כי ביד-יהוה המצוה, ביד-נביאיו. כו ויעמדו הלוים בכלי דויד, והכהנים בחצצרות. {פ}

כז ויאמר, חזקיהו, להעלות העלה, להמזבח; ובעת החל העולה, החל שיר-יהוה והחצצרות, ועל-ידי, כלי דויד מלך-ישראל. כח וכל-הקהל, משתחוים, והשיר משורר, והחצצרות מחצצרים מחצרים: הכל, עד לכלות העלה. כט וככלות, להעלות: כרעו, המלך וכל-הנמצאים אתו--וישתחוו. ל ויאמר יחזקיהו המלך והשרים, ללוים, להלל ליהוה, בדברי דויד ואסף החזה; ויהללו, עד-לשמחה, ויקדו, וישתחוו. {פ}

לא ויען יחזקיהו ויאמר, עתה מלאתם ידכם ליהוה, גשו והביאו זבחים ותודות, לבית יהוה; ויביאו הקהל זבחים ותודות, וכל-נדיב לב עלות. לב ויהי מספר העלה, אשר הביאו הקהל--בקר שבעים, אילים מאה כבשים מאתים: לעלה ליהוה, כל-אלה. לג והקדשים--בקר שש מאות, וצאן שלשת אלפים. לד רק הכהנים, היו למעט, ולא יכלו, להפשיט את-כל-העלות; ויחזקום אחיהם הלוים, עד-כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים--כי הלוים ישרי לבב, להתקדש מהכהנים. לה וגם-עלה לרב בחלבי השלמים, ובנסכים--לעלה; ותכון, עבודת בית-יהוה. לו וישמח יחזקיהו וכל-העם, על ההכין האלהים לעם: כי בפתאם, היה הדבר. {פ}