תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק כו

א ויקחו כל-עם יהודה, את-עזיהו, והוא, בן-שש עשרה שנה; וימליכו אתו, תחת אביו אמציהו. ב הוא בנה את-אילות, וישיבה ליהודה, אחרי שכב-המלך, עם-אבתיו. {פ}

ג בן-שש עשרה שנה, עזיהו במלכו, וחמשים ושתים שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, יכיליה יכליה מן-ירושלם. ד ויעש הישר, בעיני יהוה: ככל אשר-עשה, אמציהו אביו. ה ויהי, לדרש אלהים, בימי זכריהו, המבין בראת האלהים; ובימי דרשו את-יהוה, הצליחו האלהים. ו ויצא, וילחם בפלשתים, ויפרץ את-חומת גת ואת חומת יבנה, ואת חומת אשדוד; ויבנה ערים, באשדוד ובפלשתים. ז ויעזרהו האלהים על-פלשתים ועל-הערביים הערבים, הישבים בגור-בעל--והמעונים. ח ויתנו העמונים מנחה, לעזיהו; וילך שמו עד-לבוא מצרים, כי החזיק עד-למעלה. ט ויבן עזיהו מגדלים בירושלם, על-שער הפנה ועל-שער הגיא ועל-המקצוע; ויחזקם. י ויבן מגדלים במדבר, ויחצב ברות רבים--כי מקנה-רב היה לו, ובשפלה ובמישור; אכרים וכרמים, בהרים ובכרמל--כי-אהב אדמה, היה. {ס} יא ויהי לעזיהו חיל עשה מלחמה יוצאי צבא לגדוד, במספר פקדתם, ביד יעואל יעיאל הסופר, ומעשיהו השוטר--על, יד-חנניהו, משרי, המלך. יב כל מספר ראשי האבות, לגבורי חיל--אלפים, ושש מאות. יג ועל-ידם חיל צבא שלש מאות אלף, ושבעת אלפים וחמש מאות, עושי מלחמה, בכח חיל--לעזר למלך, על-האויב. יד ויכן להם עזיהו לכל-הצבא, מגנים ורמחים וכובעים, ושרינות, וקשתות--ולאבני, קלעים. טו ויעש בירושלם חשבנות מחשבת חושב, להיות על-המגדלים ועל-הפנות, לירוא בחצים, ובאבנים גדלות; ויצא שמו עד-למרחוק, כי-הפליא להעזר עד כי-חזק. טז וכחזקתו, גבה לבו עד-להשחית, וימעל, ביהוה אלהיו; ויבא אל-היכל יהוה, להקטיר על-מזבח הקטרת. יז ויבא אחריו, עזריהו הכהן; ועמו כהנים ליהוה, שמונים--בני-חיל. יח ויעמדו על-עזיהו המלך, ויאמרו לו לא-לך עזיהו להקטיר ליהוה--כי לכהנים בני-אהרן המקדשים, להקטיר: צא מן-המקדש כי מעלת, ולא-לך לכבוד מיהוה אלהים. יט ויזעף, עזיהו, ובידו מקטרת, להקטיר; ובזעפו עם-הכהנים, והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית יהוה, מעל, למזבח הקטרת. כ ויפן אליו עזריהו כהן הראש וכל-הכהנים, והנה-הוא מצרע במצחו, ויבהלוהו, משם; וגם-הוא נדחף לצאת, כי נגעו יהוה. כא ויהי עזיהו המלך מצרע עד-יום מותו, וישב בית החפשות החפשית מצרע--כי נגזר, מבית יהוה; ויותם בנו על-בית המלך, שופט את-עם הארץ. כב ויתר דברי עזיהו, הראשנים והאחרנים--כתב ישעיהו בן-אמוץ, הנביא. כג וישכב עזיהו עם-אבתיו, ויקברו אתו עם-אבתיו בשדה הקבורה אשר למלכים--כי אמרו, מצורע הוא; וימלך יותם בנו, תחתיו. {פ}