תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק כג

א ודויד זקן, ושבע ימים; וימלך את-שלמה בנו, על-ישראל. ב ויאסף את-כל-שרי ישראל, והכהנים והלוים. ג ויספרו, הלוים, מבן שלשים שנה, ומעלה; ויהי מספרם לגלגלתם לגברים, שלשים ושמונה אלף. ד מאלה, לנצח על-מלאכת בית-יהוה, עשרים וארבעה, אלף; ושטרים ושפטים, ששת אלפים. ה וארבעת אלפים, שערים; וארבעת אלפים, מהללים ליהוה, בכלים, אשר עשיתי להלל. {ס} ו ויחלקם דויד, מחלקות; {ס} לבני לוי, לגרשון קהת ומררי. {ס} ז לגרשני, לעדן ושמעי. {ס} ח בני לעדן, הראש יחיאל וזתם ויואל--שלשה. {ס} ט בני שמעי, שלמות שלמית וחזיאל והרן--שלשה; אלה ראשי האבות, ללעדן. {ס} י ובני שמעי--יחת זינא, ויעוש ובריעה; אלה בני-שמעי, ארבעה. יא ויהי-יחת הראש, וזיזה השני; ויעוש ובריעה, לא-הרבו בנים, ויהיו לבית אב, לפקדה אחת. {ס} יב בני קהת, עמרם יצהר חברון ועזיאל--ארבעה. {ס} יג בני עמרם, אהרן ומשה; ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא-ובניו, עד-עולם--להקטיר לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו, עד-עולם. יד ומשה, איש האלהים--בניו, יקראו על-שבט הלוי. {ס} טו בני משה, גרשום ואליעזר. טז בני גרשום, שבואל הראש. יז ויהיו בני-אליעזר, רחביה הראש; ולא-היה לאליעזר בנים אחרים, ובני רחביה רבו למעלה. {ס} יח בני יצהר, שלמית הראש. יט בני, חברון--יריהו הראש, אמריה השני, יחזיאל השלישי, ויקמעם הרביעי. כ בני, עזיאל--מיכה הראש, וישיה השני. כא בני מררי מחלי ומושי, בני מחלי אלעזר וקיש. כב וימת, אלעזר, ולא-היו לו בנים, כי אם-בנות; וישאום בני-קיש, אחיהם. כג בני מושי, מחלי ועדר וירמות--שלושה. {ס} כד אלה בני-לוי לבית אבותיהם ראשי האבות לפקודיהם, במספר שמות לגלגלתם, עשה המלאכה, לעבדת בית יהוה--מבן עשרים שנה, ומעלה. כה כי אמר דויד, הניח יהוה אלהי-ישראל לעמו; וישכן בירושלם, עד-לעולם. כו וגם, ללוים--אין-לשאת את-המשכן ואת-כל-כליו, לעבדתו. כז כי בדברי דויד האחרונים, המה מספר בני-לוי, מבן עשרים שנה, ולמעלה. כח כי מעמדם ליד-בני אהרן, לעבדת בית יהוה, על-החצרות ועל-הלשכות, ועל-טהרת לכל-קדש--ומעשה, עבדת בית האלהים. כט וללחם המערכת ולסלת למנחה, ולרקיקי המצות, ולמחבת, ולמרבכת; ולכל-משורה, ומדה. ל ולעמד בבקר בבקר, להדות ולהלל ליהוה; וכן, לערב. לא ולכל העלות עלות, ליהוה, לשבתות, לחדשים ולמעדים--במספר כמשפט עליהם תמיד, לפני יהוה. לב ושמרו את-משמרת אהל-מועד, ואת משמרת הקדש, ומשמרת, בני אהרן אחיהם--לעבדת, בית יהוה. {פ}