תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק יג

א ויועץ דויד, עם-שרי האלפים והמאות--לכל-נגיד. ב ויאמר דויד לכל קהל ישראל, אם-עליכם טוב ומן-יהוה אלהינו נפרצה נשלחה על-אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל, ועמהם הכהנים והלוים, בערי מגרשיהם; ויקבצו, אלינו. ג ונסבה את-ארון אלהינו, אלינו: כי-לא דרשנהו, בימי שאול. ד ויאמרו כל-הקהל, לעשות כן: כי-ישר הדבר, בעיני כל-העם. ה ויקהל דויד את-כל-ישראל, מן-שיחור מצרים ועד-לבוא חמת, להביא את-ארון האלהים, מקרית יערים. ו ויעל דויד וכל-ישראל בעלתה, אל-קרית יערים אשר ליהודה: להעלות משם, את ארון האלהים יהוה יושב הכרובים--אשר-נקרא שם. ז וירכיבו את-ארון האלהים, על-עגלה חדשה, מבית, אבינדב; ועזא ואחיו, נהגים בעגלה. ח ודויד וכל-ישראל, משחקים לפני האלהים--בכל-עז; ובשירים ובכנרות ובנבלים ובתפים, ובמצלתים ובחצצרות. ט ויבאו, עד-גרן כידן; וישלח עזא את-ידו, לאחז את-הארון--כי שמטו, הבקר. י ויחר-אף יהוה, בעזא, ויכהו, על אשר-שלח ידו על-הארון; וימת שם, לפני אלהים. יא ויחר לדויד, כי-פרץ יהוה פרץ בעזא; ויקרא למקום ההוא, פרץ עזא, עד, היום הזה. יב ויירא דויד את-האלהים, ביום ההוא לאמר: היך אביא אלי, את ארון האלהים. יג ולא-הסיר דויד את-הארון אליו, אל-עיר דויד; ויטהו, אל-בית עבד-אדם הגתי. יד וישב ארון האלהים עם-בית עבד אדם, בביתו--שלשה חדשים; ויברך יהוה את-בית עבד-אדם, ואת-כל-אשר-לו. {ס}