תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק כה

א בן-עשרים וחמש שנה, מלך אמציהו, ועשרים ותשע שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, יהועדן מירושלים. ב ויעש הישר, בעיני יהוה: רק, לא בלבב שלם. ג ויהי, כאשר חזקה הממלכה עליו; ויהרג, את-עבדיו, המכים, את-המלך אביו. ד ואת-בניהם, לא המית: כי ככתוב בתורה בספר משה אשר-צוה יהוה לאמר, לא-ימותו אבות על-בנים ובנים לא-ימותו על-אבות--כי איש בחטאו, ימותו. ה ויקבץ אמציהו, את-יהודה, ויעמידם לבית-אבות לשרי האלפים ולשרי המאות, לכל-יהודה ובנימן; ויפקדם, למבן עשרים שנה ומעלה, וימצאם שלש-מאות אלף בחור יוצא צבא, אחז רמח וצנה. ו וישכר מישראל, מאה אלף גבור חיל--במאה ככר-כסף. ז ואיש האלהים, בא אליו לאמר, המלך, אל-יבוא עמך צבא ישראל: כי אין יהוה עם-ישראל, כל בני אפרים. ח כי אם-בא אתה, עשה חזק למלחמה--יכשילך האלהים לפני אויב, כי יש-כח באלהים לעזור ולהכשיל. ט ויאמר אמציהו, לאיש האלהים, ומה-לעשות למאת הככר, אשר נתתי לגדוד ישראל; ויאמר, איש האלהים, יש ליהוה, לתת לך הרבה מזה. י ויבדילם אמציהו, להגדוד אשר-בא אליו מאפרים, ללכת, למקומם; ויחר אפם מאד ביהודה, וישובו למקומם בחרי-אף. {ס} יא ואמציהו, התחזק, וינהג את-עמו, וילך גיא המלח; ויך את-בני-שעיר, עשרת אלפים. יב ועשרת אלפים חיים, שבו בני יהודה, ויביאום, לראש הסלע; וישליכום מראש-הסלע, וכלם נבקעו. יג ובני הגדוד, אשר השיב אמציהו מלכת עמו למלחמה, ויפשטו בערי יהודה, משמרון ועד-בית חורון; ויכו מהם שלשת אלפים, ויבזו בזה רבה. {פ}

יד ויהי, אחרי בוא אמציהו מהכות את-אדומים, ויבא את-אלהי בני שעיר, ויעמידם לו לאלהים; ולפניהם ישתחוה, ולהם יקטר. טו ויחר-אף יהוה, באמציהו; וישלח אליו, נביא, ויאמר לו למה דרשת את-אלהי העם, אשר לא-הצילו את-עמם מידך. טז ויהי בדברו אליו, ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך--חדל-לך, למה יכוך; ויחדל הנביא, ויאמר ידעתי כי-יעץ אלהים להשחיתך--כי-עשית זאת, ולא שמעת לעצתי. {פ}

יז ויועץ, אמציהו מלך יהודה, וישלח אל-יואש בן-יהואחז בן-יהוא מלך ישראל, לאמר: לך, נתראה פנים. יח וישלח יואש מלך-ישראל, אל-אמציהו מלך-יהודה לאמר, החוח אשר בלבנון שלח אל-הארז אשר בלבנון לאמר, תנה-את-בתך לבני לאשה; ותעבר חית השדה, אשר בלבנון, ותרמס, את-החוח. יט אמרת, הנה הכית את-אדום, ונשאך לבך, להכביד; עתה, שבה בביתך--למה תתגרה ברעה, ונפלת אתה ויהודה עמך. כ ולא-שמע אמציהו--כי מהאלהים היא, למען תתם ביד: כי דרשו, את אלהי אדום. כא ויעל יואש מלך-ישראל ויתראו פנים, הוא ואמציהו מלך-יהודה, בבית שמש, אשר ליהודה. כב וינגף יהודה, לפני ישראל; וינסו, איש לאהליו. כג ואת אמציהו מלך-יהודה בן-יואש בן-יהואחז, תפש יואש מלך-ישראל--בבית שמש; ויביאהו, ירושלם, ויפרץ בחומת ירושלם משער אפרים עד-שער הפונה, ארבע מאות אמה. כד וכל-הזהב והכסף ואת כל-הכלים הנמצאים בבית-האלהים עם-עבד אדום, ואת-אוצרות בית המלך, ואת, בני התערבות; וישב, שמרון. {פ}

כה ויחי אמציהו בן-יואש, מלך יהודה, אחרי מות, יואש בן-יהואחז מלך ישראל--חמש עשרה, שנה. כו ויתר דברי אמציהו, הראשנים והאחרונים--הלא הנם כתובים, על-ספר מלכי-יהודה וישראל. כז ומעת, אשר-סר אמציהו מאחרי יהוה, ויקשרו עליו קשר בירושלם, וינס לכישה; וישלחו אחריו לכישה, וימיתהו שם. כח וישאהו, על-הסוסים; ויקברו אתו עם-אבתיו, בעיר יהודה.