תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק א

א חזון, ישעיהו בן־אמוץ, אשר חזה, על־יהודה וירושלים--בימי עוזייהו יותם אחז יחזקייהו, מלכי יהודה.  ב שמעו שמיים והאזיני ארץ, כי יהוה דיבר:  בנים גידלתי ורוממתי, והם פשעו בי.  ג ידע שור קונהו, וחמור איבוס בעליו; ישראל לא ידע, עמי לא התבונן.  ד הוי גוי חוטא, עם כבד עוון--זרע מרעים, בנים משחיתים; עזבו את־יהוה, ניאצו את־קדוש ישראל--נזורו אחור.  ה על מה תוכו עוד, תוסיפו סרה; כל־ראש לחולי, וכל־לבב דווי.  ו מכף־רגל ועד־ראש אין־בו מתום, פצע וחבורה ומכה טרייה; לא־זורו ולא חובשו, ולא רוככה בשמן.  ז ארצכם שממה, עריכם שרופות אש; אדמתכם, לנגדכם זרים אוכלים אותה, ושממה, כמהפכת זרים.  ח ונותרה בת־ציון, כסוכה בכרם; כמלונה במקשה, כעיר נצורה.  ט לולי יהוה צבאות, הותיר לנו שריד כמעט--כסדום היינו, לעמורה דמינו.  {פ}

י שמעו דבר־יהוה, קציני סדום; האזינו תורת אלוהינו, עם עמורה.  יא למה־לי רוב־זבחיכם יאמר יהוה, שבעתי עולות אילים וחלב מריאים; ודם פרים וכבשים ועתודים, לא חפצתי.  יב כי תבואו, ליראות פניי--מי־ביקש זאת מידכם, רמוס חצריי.  יג לא תוסיפו, הביא מנחת־שוא--קטורת תועבה היא, לי; חודש ושבת קרוא מקרא, לא־אוכל אוון ועצרה.  יד חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עליי לטורח; נלאיתי, נשוא.  טו ובפרישכם כפיכם, אעלים עיניי מכם--גם כי־תרבו תפילה, אינני שומע:  ידיכם, דמים מלאו.  טז רחצו, היזכו--הסירו רוע מעלליכם, מנגד עיניי:  חדלו, הרע.  יז למדו היטב דרשו משפט, אשרו חמוץ; שפטו יתום, ריבו אלמנה.  {ס}

יח לכו־נא וניווכחה, יאמר יהוה; אם־יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם־יאדימו כתולע כצמר יהיו.  יט אם־תאבו, ושמעתם--טוב הארץ, תאכלו.  כ ואם־תמאנו, ומריתם--חרב תאוכלו, כי פי יהוה דיבר.  {פ}

כא איכה הייתה לזונה, קריה נאמנה; מלאתי משפט, צדק ילין בה--ועתה מרצחים.  כב כספך, היה לסיגים; סובאך, מהול במים.  כג שרייך סוררים, וחברי גנבים--כולו אוהב שוחד, ורודף שלמונים; יתום לא ישפוטו, וריב אלמנה לא־יבוא אליהם.  {ס}

כד לכן, נאום האדון יהוה צבאות--אביר, ישראל:  הוי אינחם מצריי, ואינקמה מאויביי.  כה ואשיבה ידי עלייך, ואצרוף כבור סיגייך; ואסירה, כל־בדילייך.  כו ואשיבה שופטייך כבראשונה, ויועצייך כבתחילה; אחרי־כן, ייקרא לך עיר הצדק--קריה, נאמנה.  כז ציון, במשפט תיפדה; ושביה, בצדקה.  כח ושבר פושעים וחטאים, יחדיו; ועוזבי יהוה, יכלו.  כט כי יבושו, מאילים אשר חמדתם; ותחפרו--מהגנות, אשר בחרתם.  ל כי תהיו, כאלה נובלת עליה; וכגנה, אשר־מים אין לה.  לא והיה החסון לנעורת, ופועלו לניצוץ; ובערו שניהם יחדיו, ואין מכבה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו