תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק כד

א הנה יהוה בוקק הארץ, ובולקה; ועיווה פניה, והפיץ יושביה. ב והיה כעם, ככוהן, כעבד כאדוניו, כשפחה כגברתה; כקונה, כמוכר, כמלווה כלווה, כנושה כאשר נושה בו. ג היבוק תיבוק הארץ, והיבוז תיבוז: כי יהוה, דיבר את-הדבר הזה. ד אבלה נבלה הארץ, אומללה נבלה תבל; אומללו, מרום עם-הארץ. ה והארץ חנפה, תחת יושביה: כי-עברו תורות חלפו חוק, הפרו ברית עולם. ו על-כן, אלה אכלה ארץ, ויאשמו, יושבי בה; על-כן, חרו יושבי ארץ, ונשאר אנוש, מזער. ז אבל תירוש, אומללה-גפן; נאנחו, כל-שמחי-לב. ח שבת משוש תופים, חדל שאון עליזים; שבת, משוש כינור. ט בשיר, לא ישתו-יין; יימר שיכר, לשותיו. י נשברה, קרית-תוהו; סוגר כל-בית, מבוא. יא צווחה על-היין, בחוצות; ערבה, כל-שמחה, גלה, משוש הארץ. יב נשאר בעיר, שמה; ושאייה, יוכת-שער. יג כי כה יהיה בקרב הארץ, בתוך העמים, כנוקף זית, כעוללות אם-כלה בציר. יד המה ישאו קולם, ירונו; בגאון יהוה, צהלו מים. טו על-כן באורים, כבדו יהוה; באיי הים, שם יהוה אלוהי ישראל. {ס}

טז מכנף הארץ זמירות שמענו, צבי לצדיק, ואומר רזי-לי רזי-לי, אוי לי; בוגדים בגדו, ובגד בוגדים בגדו. יז פחד ופחת, ופח; עליך, יושב הארץ. יח והיה הנס מקול הפחד, ייפול אל-הפחת, והעולה מתוך הפחת, יילכד בפח: כי-ארובות ממרום נפתחו, וירעשו מוסדי ארץ. יט רועה התרועעה, הארץ; פור התפוררה ארץ, מוט התמוטטה ארץ. כ נוע תנוע ארץ כשיכור, והתנודדה כמלונה; וכבד עליה פשעה, ונפלה ולא-תוסיף קום. {ס}

כא והיה ביום ההוא, יפקוד יהוה על-צבא המרום במרום; ועל-מלכי האדמה, על-האדמה. כב ואוספו אספה אסיר על-בור, וסוגרו על-מסגר; ומרוב ימים, ייפקדו. כג וחפרה הלבנה, ובושה החמה: כי-מלך יהוה צבאות, בהר ציון ובירושלים, ונגד זקניו, כבוד. {פ}