ישעיהו פרק לה

א ישושום מדבר, וצייה; ותגל ערבה ותפרח, כחבצלת. ב פרוח תפרח ותגל, אף גילת ורנן--כבוד הלבנון ניתן־לה, הדר הכרמל והשרון; המה יראו כבוד־יהוה, הדר אלוהינו. {פ}

ג חזקו, ידיים רפות; וברכיים כושלות, אמצו. ד אמרו, לנמהרי־לב, חזקו, אל־תיראו; הנה אלוהיכם, נקם יבוא--גמול אלוהים, הוא יבוא ויושעכם. ה אז תיפקחנה, עיני עיוורים; ואוזני חירשים, תיפתחנה. ו אז ידלג כאייל פיסח, ותרון לשון אילם: כי־נבקעו במדבר מים, ונחלים בערבה. ז והיה השרב לאגם, וצימאון למבועי מים; בנווה תנים רבצה, חציר לקנה וגומא. ח והיה־שם מסלול ודרך, ודרך הקודש ייקרא לה--לא־יעברנו טמא, והוא־למו; הולך דרך ואווילים, לא יתעו. ט לא־יהיה שם אריה, ופריץ חיות בל־יעלנה--לא תימצא, שם; והלכו, גאולים. י ופדויי יהוה ישובון, ובאו ציון ברינה, ושמחת עולם, על־ראשם; ששון ושמחה ישיגו, ונסו יגון ואנחה. {ס}