תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק מ

א נחמו נחמו, עמי--יאמר, אלוהיכם. ב דברו על־לב ירושלים, וקראו אליה--כי מלאה צבאה, כי נרצה עוונה: כי לקחה מיד יהוה, כפליים בכל־חטאותיה. {ס}

ג קול קורא--במדבר, פנו דרך יהוה; ישרו, בערבה, מסילה, לאלוהינו. ד כל־גיא, יינשא, וכל־הר וגבעה, ישפלו; והיה העקוב למישור, והרכסים לבקעה. ה ונגלה, כבוד יהוה; וראו כל־בשר יחדיו, כי פי יהוה דיבר. {פ}

ו קול אומר קרא, ואמר מה אקרא; כל־הבשר חציר, וכל־חסדו כציץ השדה. ז יבש חציר נבל ציץ, כי רוח יהוה נשבה בו; אכן חציר, העם. ח יבש חציר, נבל ציץ; ודבר־אלוהינו, יקום לעולם. {ס}

ט על הר־גבוה עלי־לך, מבשרת ציון, הרימי בכוח קולך, מבשרת ירושלים; הרימי, אל־תיראי, אמרי לערי יהודה, הנה אלוהיכם. י הנה אדוניי יהוה בחזק יבוא, וזרועו מושלה לו; הנה שכרו איתו, ופעולתו לפניו. יא כרועה, עדרו ירעה, בזרועו יקבץ טלאים, ובחיקו יישא; עלות, ינהל. {ס}

יב מי־מדד בשועלו מים, ושמיים בזרת תיכן, וכל בשליש, עפר הארץ; ושקל בפלס הרים, וגבעות במאזניים. יג מי־תיכן את־רוח, יהוה; ואיש, עצתו יודיענו. יד את־מי נועץ ויבינהו, וילמדהו באורח משפט; וילמדהו דעת, ודרך תבונות יודיענו. טו הן גויים כמר מדלי, וכשחק מאזניים נחשבו; הן איים, כדק ייטול. טז ולבנון, אין די בער; וחייתו--אין די, עולה. {פ}

יז כל־הגויים, כאין נגדו; מאפס ותוהו, נחשבו־לו. יח ואל־מי, תדמיון אל; ומה־דמות, תערכו לו. יט הפסל נסך חרש, וצורף בזהב ירקענו; ורתוקות כסף, צורף. כ המסוכן תרומה, עץ לא־ירקב יבחר; חרש חכם יבקש־לו, להכין פסל לא יימוט. {ס}

כא הלוא תדעו הלוא תשמעו, הלוא הוגד מראש לכם; הלוא, הבינותם, מוסדות, הארץ. כב היושב על־חוג הארץ, ויושביה כחגבים; הנוטה כדוק שמיים, וימתחם כאוהל לשבת. כג הנותן רוזנים, לאין; שופטי ארץ, כתוהו עשה. כד אף בל־ניטעו, אף בל־זורעו--אף בל־שורש בארץ, גזעם; וגם־נשף בהם וייבשו, וסערה כקש תישאם. {ס}

כה ואל־מי תדמיוני, ואשווה--יאמר, קדוש. כו שאו־מרום עיניכם וראו מי־ברא אלה, המוציא במספר צבאם; לכולם, בשם יקרא, מרוב אונים ואמיץ כוח, איש לא נעדר. {ס}

כז למה תאמר יעקוב, ותדבר ישראל: נסתרה דרכי מיהוה, ומאלוהיי משפטי יעבור. כח הלוא ידעת אם־לא שמעת, אלוהי עולם יהוה בורא קצות הארץ--לא ייעף, ולא ייגע: אין חקר, לתבונתו. כט נותן ליעף, כוח; ולאין אונים, עוצמה ירבה. ל וייעפו נערים, וייגעו; ובחורים, כשול ייכשלו. לא וקויי יהוה יחליפו כוח, יעלו אבר כנשרים; ירוצו ולא ייגעו, ילכו ולא ייעפו. {ס}