תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק מג

א ועתה כה־אמר יהוה, בוראך יעקוב, ויוצרך, ישראל: אל־תירא כי גאלתיך, קראתי בשמך לי־אתה. ב כי־תעבור במים איתך־אני, ובנהרות לא ישטפוך: כי־תלך במו־אש לא תיכווה, ולהבה לא תבער־בך. ג כי, אני יהוה אלוהיך, קדוש ישראל, מושיעך; נתתי כופרך מצריים, כוש וסבא תחתיך. ד מאשר יקרת בעיניי נכבדת, ואני אהבתיך; ואתן אדם תחתיך, ולאומים תחת נפשך. ה אל־תירא, כי איתך־אני: ממזרח אביא זרעך, וממערב אקבצך. ו אומר לצפון תני, ולתימן אל־תכלאי; הביאי בניי מרחוק, ובנותיי מקצה הארץ. ז כל הנקרא בשמי, ולכבודי בראתיו: יצרתיו, אף־עשיתיו. ח הוציא עם־עיוור, ועיניים יש; וחירשים, ואוזניים למו. ט כל־הגויים נקבצו יחדיו, ויאספו לאומים--מי בהם יגיד זאת, וראשונות ישמיעונו; ייתנו עדיהם ויצדקו, וישמעו ויאמרו אמת. י אתם עדיי נאום־יהוה, ועבדי אשר בחרתי: למען תדעו ותאמינו לי ותבינו, כי־אני הוא--לפניי לא־נוצר אל, ואחריי לא יהיה. {ס}

יא אנוכי אנוכי, יהוה; ואין מבלעדיי, מושיע. יב אנוכי הגדתי והושעתי, והשמעתי--ואין בכם, זר; ואתם עדיי נאום־יהוה, ואני־אל. יג גם־מיום אני הוא, ואין מידי מציל; אפעל, ומי ישיבנה. {ס}

יד כה־אמר יהוה גואלכם, קדוש ישראל: למענכם שילחתי בבלה, והורדתי בריחים כולם, וכשדים, באונייות רינתם. טו אני יהוה, קדושכם; בורא ישראל, מלככם. {ס}

טז כה אמר יהוה, הנותן בים דרך, ובמים עזים, נתיבה. יז המוציא רכב־וסוס, חיל ועיזוז; יחדיו ישכבו בל־יקומו, דעכו כפשתה כבו. יח אל־תזכרו, ראשונות; וקדמונייות, אל־תתבוננו. יט הנני עושה חדשה עתה תצמח, הלוא תדעוה; אף אשים במדבר דרך, בישימון נהרות. כ תכבדני חית השדה, תנים ובנות יענה: כי־נתתי במדבר מים, נהרות בישימון, להשקות, עמי בחירי. כא עם־זו יצרתי לי, תהילתי יספרו. {ס}

כב ולא־אותי קראת, יעקוב: כי־יגעת בי, ישראל. כג לא־הבאת לי שה עולותיך, וזבחיך לא כיבדתני; לא העבדתיך במנחה, ולא הוגעתיך בלבונה. כד לא־קנית לי בכסף קנה, וחלב זבחיך לא הרוויתני; אך, העבדתני בחטאותיך, הוגעתני, בעוונותיך. כה אנוכי אנוכי הוא מוחה פשעיך, למעני: וחטאותיך, לא אזכור. כו הזכירני, נישפטה יחד; ספר אתה, למען תצדק. כז אביך הראשון, חטא; ומליציך, פשעו בי. כח ואחלל, שרי קודש; ואתנה לחרם יעקוב, וישראל לגידופים. {פ}