תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק יז

א משא, דמשק: הנה דמשק מוסר מעיר, והייתה מעי מפלה. ב עזובות, ערי ערוער; לעדרים תהיינה, ורבצו ואין מחריד. ג ונשבת מבצר מאפריים, וממלכה מדמשק ושאר ארם; ככבוד בני-ישראל יהיו, נאום יהוה צבאות. {פ}

ד והיה ביום ההוא, יידל כבוד יעקוב; ומשמן בשרו, יירזה. ה והיה, כאסוף קציר קמה, וזרועו, שיבולים יקצור; והיה כמלקט שיבולים, בעמק רפאים. ו ונשאר-בו עוללות כנוקף זית, שניים שלושה גרגרים בראש אמיר; ארבעה חמישה, בסעיפיה פורייה--נאום-יהוה, אלוהי ישראל. ז ביום ההוא, ישעה האדם על-עושהו; ועיניו, אל-קדוש ישראל תראינה. ח ולא ישעה, אל-המזבחות מעשה ידיו; ואשר עשו אצבעותיו לא יראה, והאשרים והחמנים. {ס}

ט ביום ההוא יהיו ערי מעוזו, כעזובת החורש והאמיר, אשר עזבו, מפני בני ישראל; והייתה, שממה. י כי שכחת אלוהי ישעך, וצור מעוזך לא זכרת; על-כן, תיטעי נטעי נעמנים, וזמורת זר, תזרענו. יא ביום נטעך תשגשגי, ובבוקר זרעך תפריחי; נד קציר ביום נחלה, וכאב אנוש. {ס}

יב הוי, המון עמים רבים, כהמות ימים, יהמיון; ושאון לאומים, כשאון מים כבירים יישאון. יג לאומים, כשאון מים רבים יישאון, וגער בו, ונס ממרחק; ורודף, כמוץ הרים לפני-רוח, וכגלגל, לפני סופה. יד לעת ערב והנה בלהה, בטרם בוקר איננו; זה חלק שוסינו, וגורל לבוזזינו. {פ}