תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק נח

א קרא בגרון אל־תחשוך, כשופר הרם קולך; והגד לעמי פשעם, ולבית יעקוב חטאותם. ב ואותי, יום יום ידרושון, ודעת דרכיי, יחפצון; כגוי אשר־צדקה עשה, ומשפט אלוהיו לא עזב, ישאלוני משפטי־צדק, קרבת אלוהים יחפצון. ג למה צמנו ולא ראית, עינינו נפשנו ולא תדע; הן ביום צומכם תמצאו־חפץ, וכל־עצביכם תנגושו. ד הן לריב ומצה תצומו, ולהכות באגרוף רשע; לא־תצומו כיום, להשמיע במרום קולכם. ה הכזה, יהיה צום אבחרהו--יום ענות אדם, נפשו; הלכוף כאגמון ראשו, ושק ואפר יציע--הלזה תקרא־צום, ויום רצון ליהוה. ו הלוא זה, צום אבחרהו--פתח חרצובות רשע, התר אגודות מוטה; ושלח רצוצים חופשים, וכל־מוטה תנתקו. ז הלוא פרוס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית: כי־תראה ערום וכיסיתו, ומבשרך לא תתעלם. ח אז ייבקע כשחר אורך, וארוכתך מהרה תצמח; והלך לפניך צדקך, כבוד יהוה יאספך. ט אז תקרא ויהוה יענה, תשווע ויאמר הנני: אם־תסיר מתוכך מוטה, שלח אצבע ודבר־אוון. י ותפק לרעב נפשך, ונפש נענה תשביע; וזרח בחושך אורך, ואפילתך כצוהריים. יא ונחך יהוה, תמיד, והשביע בצחצחות נפשך, ועצמותיך יחליץ; והיית, כגן רווה, וכמוצא מים, אשר לא־יכזבו מימיו. יב ובנו ממך חורבות עולם, מוסדי דור־ודור תקומם; וקורא לך גודר פרץ, משובב נתיבות לשבת. יג אם־תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קודשי; וקראת לשבת עונג, לקדוש יהוה מכובד, וכיבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר. יד אז, תתענג על־יהוה, והרכבתיך, על־במותי ארץ; והאכלתיך, נחלת יעקוב אביך--כי פי יהוה, דיבר. {פ}