תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ישעיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
א הוי היורדים מצריים לעזרה, על־סוסים יישענו; ויבטחו על־רכב כי רב, ועל פרשים כי־עצמו מאוד--ולא שעו על־קדוש ישראל, ואת־יהוה לא דרשו. ב וגם־הוא חכם ויבא רע, ואת־דבריו לא הסיר; וקם על־בית מרעים, ועל־עזרת פועלי אוון. ג ומצריים אדם ולא־אל, וסוסיהם בשר ולא־רוח; ויהוה יטה ידו, וכשל עוזר ונפל עזור--ויחדיו, כולם יכליון. {ס}
ד כי כה אמר־יהוה אליי כאשר יהגה האריה והכפיר על־טרפו, אשר ייקרא עליו מלוא רועים, מקולם לא ייחת, ומהמונם לא יענה; כן, יירד יהוה צבאות, לצבוא על־הר־ציון, ועל־גבעתה. ה כציפורים עפות--כן יגן יהוה צבאות, על־ירושלים; גנון והציל, פסוח והמליט. ו שובו, לאשר העמיקו סרה--בני ישראל. ז כי, ביום ההוא, ימאסון איש אלילי כספו, ואלילי זהבו--אשר עשו לכם ידיכם, חטא. ח ונפל אשור בחרב לא־איש, וחרב לא־אדם תאכלנו; ונס לו מפני־חרב, ובחוריו למס יהיו. ט וסלעו ממגור יעבור, וחתו מנס שריו: נאום־יהוה, אשר־אור לו בציון, ותנור לו, בירושלים. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ישעיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו