תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק לא

א הוי היורדים מצריים לעזרה, על־סוסים יישענו; ויבטחו על־רכב כי רב, ועל פרשים כי־עצמו מאוד--ולא שעו על־קדוש ישראל, ואת־יהוה לא דרשו. ב וגם־הוא חכם ויבא רע, ואת־דבריו לא הסיר; וקם על־בית מרעים, ועל־עזרת פועלי אוון. ג ומצריים אדם ולא־אל, וסוסיהם בשר ולא־רוח; ויהוה יטה ידו, וכשל עוזר ונפל עזור--ויחדיו, כולם יכליון. {ס}

ד כי כה אמר־יהוה אליי כאשר יהגה האריה והכפיר על־טרפו, אשר ייקרא עליו מלוא רועים, מקולם לא ייחת, ומהמונם לא יענה; כן, יירד יהוה צבאות, לצבוא על־הר־ציון, ועל־גבעתה. ה כציפורים עפות--כן יגן יהוה צבאות, על־ירושלים; גנון והציל, פסוח והמליט. ו שובו, לאשר העמיקו סרה--בני ישראל. ז כי, ביום ההוא, ימאסון איש אלילי כספו, ואלילי זהבו--אשר עשו לכם ידיכם, חטא. ח ונפל אשור בחרב לא־איש, וחרב לא־אדם תאכלנו; ונס לו מפני־חרב, ובחוריו למס יהיו. ט וסלעו ממגור יעבור, וחתו מנס שריו: נאום־יהוה, אשר־אור לו בציון, ותנור לו, בירושלים. {פ}