תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק נד

א רוני עקרה, לא ילדה; פצחי רינה וצהלי לא-חלה, כי-רבים בני-שוממה מבני בעולה אמר יהוה. ב הרחיבי מקום אוהלך, ויריעות משכנותייך יטו--אל-תחשוכי; האריכי, מיתרייך, ויתדותייך, חזקי. ג כי-ימין ושמאל, תפרוצי; וזרעך גויים יירש, וערים נשמות יושיבו. ד אל-תיראי כי-לא תבושי, ואל-תיכלמי כי לא תחפירי: כי בושת עלומייך תשכחי, וחרפת אלמנותייך לא תזכרי-עוד. ה כי בועלייך עושייך, יהוה צבאות שמו; וגואלך קדוש ישראל, אלוהי כל-הארץ ייקרא. ו כי-כאישה עזובה ועצובת רוח, קראך יהוה; ואשת נעורים כי תימאס, אמר אלוהייך. ז ברגע קטון, עזבתיך; וברחמים גדולים, אקבצך. ח בשצף קצף, הסתרתי פניי רגע ממך, ובחסד עולם, ריחמתיך--אמר גואלך, יהוה. {ס}

ט כי-מי נוח, זאת לי, אשר נשבעתי מעבור מי-נוח עוד, על-הארץ--כן נשבעתי מקצוף עלייך, ומגעור-בך. י כי ההרים ימושו, והגבעות תמוטינה--וחסדי מאיתך לא-ימוש, וברית שלומי לא תמוט, אמר מרחמך, יהוה. {ס}

יא ענייה סוערה, לא נוחמה; הנה אנוכי מרביץ בפוך, אבנייך, ויסדתיך, בספירים. יב ושמתי כדכוד שמשותייך, ושערייך לאבני אקדח; וכל-גבולך, לאבני-חפץ. יג וכל-בנייך, לימודי יהוה; ורב, שלום בנייך. יד בצדקה, תיכונני; רחקי מעושק, כי-לא תיראי, וממחיתה, כי לא-תקרב אלייך. טו הן גור יגור אפס, מאותי--מי-גר איתך, עלייך ייפול. טז הנה אנוכי, בראתי חרש--נופח באש פחם, ומוציא כלי למעשהו; ואנוכי בראתי משחית, לחבל. יז כל-כלי יוצר עלייך, לא יצלח, וכל-לשון תקום-איתך למשפט, תרשיעי; זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם, מאיתי--נאום-יהוה. {ס}