תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק יח

א הוי ארץ, צלצל כנפיים, אשר מעבר, לנהרי־כוש. ב השולח בים צירים, ובכלי־גומא על־פני־מים, לכו מלאכים קלים אל־גוי ממושך ומורט, אל־עם נורא מן־הוא והלאה--גוי קו־קו ומבוסה, אשר־בזאו נהרים ארצו. ג כל־יושבי תבל, ושוכני ארץ, כנשוא־נס הרים תראו, וכתקוע שופר תשמעו. {ס}

ד כי כה אמר יהוה אליי, אשקוטה ואביטה במכוני, כחום צח עלי־אור, כעב טל בחום קציר. ה כי־לפני קציר כתום־פרח, ובוסר גומל יהיה ניצה; וכרת הזלזלים במזמרות, ואת־הנטישות הסיר התז. ו ייעזבו יחדיו לעיט הרים, ולבהמת הארץ; וקץ עליו העיט, וכל־בהמת הארץ עליו תחרף. {ס}

ז בעת ההיא יובל־שי ליהוה צבאות, עם ממושך ומורט, ומעם נורא, מן־הוא והלאה; גוי קו־קו ומבוסה, אשר בזאו נהרים ארצו, אל־מקום שם־יהוה צבאות, הר־ציון. {פ}