תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק כו

א ביום ההוא, יושר השיר־הזה בארץ יהודה; עיר עוז־לנו, ישועה ישית חומות וחיל.  ב פתחו, שערים; ויבוא גוי־צדיק, שומר אמונים.  ג יצר סמוך, תיצור שלום שלום:  כי בך, בטוח.  ד בטחו ביהוה, עדי־עד:  כי ביה יהוה, צור עולמים.  ה כי השח יושבי מרום, קריה נשגבה; ישפילנה ישפילה עד־ארץ, יגיענה עד־עפר.  ו תרמסנה, רגל; רגלי עני, פעמי דלים.  ז אורח לצדיק, מישרים:  ישר, מעגל צדיק תפלס.  ח אף אורח משפטיך יהוה, קיווינוך--לשמך ולזכרך, תאוות־נפש.  ט נפשי איוויתיך בלילה, אף־רוחי בקרבי אשחרך:  כי כאשר משפטיך, לארץ--צדק למדו, יושבי תבל.  י יוחן רשע בל־למד צדק, בארץ נכוחות יעוול; ובל־יראה, גאות יהוה.  {פ}

יא יהוה רמה ידך, בל־יחזיון:  יחזו ויבושו קנאת־עם, אף־אש צריך תאכלם.  {ס}

יב יהוה, תשפות שלום לנו:  כי גם כל־מעשינו, פעלת לנו.  {ס}

יג יהוה אלוהינו, בעלונו אדונים זולתך; לבד־בך, נזכיר שמך.  יד מתים, בל־יחיו--רפאים, בל־יקומו; לכן פקדת ותשמידם, ותאבד כל־זכר למו.  טו יספת לגוי יהוה, יספת לגוי נכבדת; ריחקת, כל־קצווי־ארץ.  {פ}

טז יהוה, בצר פקדוך; צקון לחש, מוסרך למו.  יז כמו הרה תקריב ללדת, תחיל תזעק בחבליה--כן היינו מפניך, יהוה.  יח הרינו חלנו, כמו ילדנו רוח; ישועות בל־נעשה ארץ, ובל־ייפלו יושבי תבל.  יט יחיו מתיך, נבילתי יקומון; הקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורות טלך, וארץ, רפאים תפיל.  {פ}

כ לך עמי בוא בחדריך, וסגור דלתך בעדך; חביא כמעט־רגע, עד־יעבור־זעם.  כא כי־הנה יהוה יוצא ממקומו, לפקוד עוון יושב־הארץ עליו; וגילתה הארץ את־דמיה, ולא־תכסה עוד על־הרוגיה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו