תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק כו

א ביום ההוא, יושר השיר-הזה בארץ יהודה; עיר עוז-לנו, ישועה ישית חומות וחיל. ב פתחו, שערים; ויבוא גוי-צדיק, שומר אמונים. ג יצר סמוך, תיצור שלום שלום: כי בך, בטוח. ד בטחו ביהוה, עדי-עד: כי ביה יהוה, צור עולמים. ה כי השח יושבי מרום, קריה נשגבה; ישפילנה ישפילה עד-ארץ, יגיענה עד-עפר. ו תרמסנה, רגל; רגלי עני, פעמי דלים. ז אורח לצדיק, מישרים: ישר, מעגל צדיק תפלס. ח אף אורח משפטיך יהוה, קיווינוך--לשמך ולזכרך, תאוות-נפש. ט נפשי איוויתיך בלילה, אף-רוחי בקרבי אשחרך: כי כאשר משפטיך, לארץ--צדק למדו, יושבי תבל. י יוחן רשע בל-למד צדק, בארץ נכוחות יעוול; ובל-יראה, גאות יהוה. {פ}

יא יהוה רמה ידך, בל-יחזיון: יחזו ויבושו קנאת-עם, אף-אש צריך תאכלם. {ס}

יב יהוה, תשפות שלום לנו: כי גם כל-מעשינו, פעלת לנו. {ס}

יג יהוה אלוהינו, בעלונו אדונים זולתך; לבד-בך, נזכיר שמך. יד מתים, בל-יחיו--רפאים, בל-יקומו; לכן פקדת ותשמידם, ותאבד כל-זכר למו. טו יספת לגוי יהוה, יספת לגוי נכבדת; ריחקת, כל-קצווי-ארץ. {פ}

טז יהוה, בצר פקדוך; צקון לחש, מוסרך למו. יז כמו הרה תקריב ללדת, תחיל תזעק בחבליה--כן היינו מפניך, יהוה. יח הרינו חלנו, כמו ילדנו רוח; ישועות בל-נעשה ארץ, ובל-ייפלו יושבי תבל. יט יחיו מתיך, נבילתי יקומון; הקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורות טלך, וארץ, רפאים תפיל. {פ}

כ לך עמי בוא בחדריך, וסגור דלתך בעדך; חביא כמעט-רגע, עד-יעבור-זעם. כא כי-הנה יהוה יוצא ממקומו, לפקוד עוון יושב-הארץ עליו; וגילתה הארץ את-דמיה, ולא-תכסה עוד על-הרוגיה. {פ}