תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ישעיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
א ביום ההוא, יושר השיר־הזה בארץ יהודה; עיר עוז־לנו, ישועה ישית חומות וחיל. ב פתחו, שערים; ויבוא גוי־צדיק, שומר אמונים. ג יצר סמוך, תיצור שלום שלום: כי בך, בטוח. ד בטחו ביהוה, עדי־עד: כי ביה יהוה, צור עולמים. ה כי השח יושבי מרום, קריה נשגבה; ישפילנה ישפילה עד־ארץ, יגיענה עד־עפר. ו תרמסנה, רגל; רגלי עני, פעמי דלים. ז אורח לצדיק, מישרים: ישר, מעגל צדיק תפלס. ח אף אורח משפטיך יהוה, קיווינוך--לשמך ולזכרך, תאוות־נפש. ט נפשי איוויתיך בלילה, אף־רוחי בקרבי אשחרך: כי כאשר משפטיך, לארץ--צדק למדו, יושבי תבל. י יוחן רשע בל־למד צדק, בארץ נכוחות יעוול; ובל־יראה, גאות יהוה. {פ}
יא יהוה רמה ידך, בל־יחזיון: יחזו ויבושו קנאת־עם, אף־אש צריך תאכלם. {ס}
יב יהוה, תשפות שלום לנו: כי גם כל־מעשינו, פעלת לנו. {ס}
יג יהוה אלוהינו, בעלונו אדונים זולתך; לבד־בך, נזכיר שמך. יד מתים, בל־יחיו--רפאים, בל־יקומו; לכן פקדת ותשמידם, ותאבד כל־זכר למו. טו יספת לגוי יהוה, יספת לגוי נכבדת; ריחקת, כל־קצווי־ארץ. {פ}
טז יהוה, בצר פקדוך; צקון לחש, מוסרך למו. יז כמו הרה תקריב ללדת, תחיל תזעק בחבליה--כן היינו מפניך, יהוה. יח הרינו חלנו, כמו ילדנו רוח; ישועות בל־נעשה ארץ, ובל־ייפלו יושבי תבל. יט יחיו מתיך, נבילתי יקומון; הקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורות טלך, וארץ, רפאים תפיל. {פ}
כ לך עמי בוא בחדריך, וסגור דלתך בעדך; חביא כמעט־רגע, עד־יעבור־זעם. כא כי־הנה יהוה יוצא ממקומו, לפקוד עוון יושב־הארץ עליו; וגילתה הארץ את־דמיה, ולא־תכסה עוד על־הרוגיה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ישעיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו