תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק לח

א בימים ההם, חלה חזקייהו למות; ויבוא אליו ישעיהו בן־אמוץ הנביא, ויאמר אליו כה־אמר יהוה צו לביתך--כי מת אתה, ולא תחיה. ב ויסב חזקייהו פניו, אל־הקיר; ויתפלל, אל־יהוה. ג ויאמר, אנה יהוה זכור־נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם, והטוב בעיניך, עשיתי; ויבך חזקייהו, בכי גדול. {ס}

ד ויהי, דבר־יהוה, אל־ישעיהו, לאמור. ה הלוך ואמרת אל־חזקייהו, כה־אמר יהוה אלוהי דויד אביך, שמעתי את־תפילתך, ראיתי את־דמעתך; הנני יוסיף על־ימיך, חמש עשרה שנה. ו ומכף מלך־אשור אצילך, ואת העיר הזאת; וגנותי, על־העיר הזאת. ז וזה־לך האות, מאת יהוה, אשר יעשה יהוה, את־הדבר הזה אשר דיבר. ח הנני משיב את־צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש, אחרונית--עשר מעלות; ותשב השמש עשר מעלות, במעלות אשר ירדה. {ס}

ט מכתב, לחזקייהו מלך־יהודה, בחלותו, ויחי מחולייו. י אני אמרתי, בדמי ימיי אלכה--בשערי שאול; פוקדתי, יתר שנותיי. יא אמרתי לא־אראה יה, יה בארץ החיים; לא־אביט אדם עוד, עם־יושבי חדל. יב דורי, ניסע ונגלה מני--כאוהל רועי; קיפדתי כאורג חיי מדלה יבצעני, מיום עד־לילה תשלימני. יג שיוויתי עד־בוקר כארי, כן ישבר כל־עצמותיי; מיום עד־לילה, תשלימני. יד כסוס עגור כן אצפצף, אהגה כיונה; דלו עיניי למרום, אדוניי עשקה־לי עורבני. טו מה־אדבר ואמר־לי, והוא עשה; אדדה כל־שנותיי, על־מר נפשי. טז אדוניי, עליהם יחיו; ולכל־בהן חיי רוחי, ותחלימני והחיני. יז הנה לשלום, מר־לי מר; ואתה חשקת נפשי, משחת בלי, כי השלכת אחרי גווך, כל־חטאיי. יח כי לא שאול תודך, מוות יהללך; לא־ישברו יורדי־בור, אל־אמיתך. יט חי חי הוא יודך, כמוני היום; אב לבנים, יודיע אל־אמיתך. כ יהוה, להושיעני; ונגינותיי ננגן כל־ימי חיינו, על־בית יהוה. כא ויאמר ישעיהו, ישאו דבלת תאנים; וימרחו על־השחין, ויחי. כב ויאמר חזקייהו, מה אות: כי אעלה, בית יהוה. {ס}