תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק לח

א בימים ההם, חלה חזקייהו למות; ויבוא אליו ישעיהו בן-אמוץ הנביא, ויאמר אליו כה-אמר יהוה צו לביתך--כי מת אתה, ולא תחיה. ב ויסב חזקייהו פניו, אל-הקיר; ויתפלל, אל-יהוה. ג ויאמר, אנה יהוה זכור-נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם, והטוב בעיניך, עשיתי; ויבך חזקייהו, בכי גדול. {ס}

ד ויהי, דבר-יהוה, אל-ישעיהו, לאמור. ה הלוך ואמרת אל-חזקייהו, כה-אמר יהוה אלוהי דויד אביך, שמעתי את-תפילתך, ראיתי את-דמעתך; הנני יוסיף על-ימיך, חמש עשרה שנה. ו ומכף מלך-אשור אצילך, ואת העיר הזאת; וגנותי, על-העיר הזאת. ז וזה-לך האות, מאת יהוה, אשר יעשה יהוה, את-הדבר הזה אשר דיבר. ח הנני משיב את-צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש, אחרונית--עשר מעלות; ותשב השמש עשר מעלות, במעלות אשר ירדה. {ס}

ט מכתב, לחזקייהו מלך-יהודה, בחלותו, ויחי מחולייו. י אני אמרתי, בדמי ימיי אלכה--בשערי שאול; פוקדתי, יתר שנותיי. יא אמרתי לא-אראה יה, יה בארץ החיים; לא-אביט אדם עוד, עם-יושבי חדל. יב דורי, ניסע ונגלה מני--כאוהל רועי; קיפדתי כאורג חיי מדלה יבצעני, מיום עד-לילה תשלימני. יג שיוויתי עד-בוקר כארי, כן ישבר כל-עצמותיי; מיום עד-לילה, תשלימני. יד כסוס עגור כן אצפצף, אהגה כיונה; דלו עיניי למרום, אדוניי עשקה-לי עורבני. טו מה-אדבר ואמר-לי, והוא עשה; אדדה כל-שנותיי, על-מר נפשי. טז אדוניי, עליהם יחיו; ולכל-בהן חיי רוחי, ותחלימני והחיני. יז הנה לשלום, מר-לי מר; ואתה חשקת נפשי, משחת בלי, כי השלכת אחרי גווך, כל-חטאיי. יח כי לא שאול תודך, מוות יהללך; לא-ישברו יורדי-בור, אל-אמיתך. יט חי חי הוא יודך, כמוני היום; אב לבנים, יודיע אל-אמיתך. כ יהוה, להושיעני; ונגינותיי ננגן כל-ימי חיינו, על-בית יהוה. כא ויאמר ישעיהו, ישאו דבלת תאנים; וימרחו על-השחין, ויחי. כב ויאמר חזקייהו, מה אות: כי אעלה, בית יהוה. {ס}