תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק סא

א רוח אדוניי יהוה, עליי--יען משח יהוה אותי לבשר ענווים, שלחני לחבוש לנשברי־לב, לקרוא לשבויים דרור, ולאסורים פקח־קוח.  ב לקרוא שנת־רצון ליהוה, ויום נקם לאלוהינו, לנחם, כל־אבילים.  ג לשום לאבילי ציון, לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל--מעטה תהילה, תחת רוח כהה; וקורא להם אילי הצדק, מטע יהוה להתפאר.  ד ובנו חורבות עולם, שוממות ראשונים יקוממו; וחידשו ערי חורב, שוממות דור ודור.  ה ועמדו זרים, ורעו צאנכם; ובני נכר, איכריכם וכורמיכם.  ו ואתם, כוהני יהוה תיקראו--משרתי אלוהינו, ייאמר לכם; חיל גויים תאכלו, ובכבודם תתיימרו.  ז תחת בושתכם משנה, וכלימה ירונו חלקם; לכן בארצם משנה יירשו, שמחת עולם תהיה להם.  ח כי אני יהוה אוהב משפט, שונא גזל בעולה; ונתתי פעולתם באמת, וברית עולם אכרות להם.  ט ונודע בגויים זרעם, וצאצאיהם בתוך העמים; כל־רואיהם יכירום, כי הם זרע בירך יהוה.  {פ}

י שוש אשיש ביהוה, תגל נפשי באלוהיי--כי הלבישני בגדי־ישע, מעיל צדקה יעטני:  כחתן יכהן פאר, וככלה תעדה כליה.  יא כי כארץ תוציא צמחה, וכגנה זירועיה תצמיח--כן אדוניי יהוה, יצמיח צדקה ותהילה, נגד, כל־הגויים.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו