תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק מח

א שמעו־זאת בית־יעקוב, הנקראים בשם ישראל, וממי יהודה, יצאו; הנשבעים בשם יהוה, ובאלוהי ישראל יזכירו--לא באמת, ולא בצדקה. ב כי־מעיר הקודש נקראו, ועל־אלוהי ישראל נסמכו: יהוה צבאות, שמו. {ס}

ג הראשונות מאז הגדתי, ומפי יצאו ואשמיעם; פתאום עשיתי, ותבואנה. ד מדעתי, כי קשה אתה; וגיד ברזל עורפך, ומצחך נחושה. ה ואגיד לך מאז, בטרם תבוא השמעתיך--פן־תאמר עוצבי עשם, ופסלי ונסכי ציוום. ו שמעת חזה כולה, ואתם הלוא תגידו: השמעתיך חדשות מעתה, ונצורות ולא ידעתם. ז עתה נבראו ולא מאז, ולפני־יום ולא שמעתם--פן־תאמר, הנה ידעתין. ח גם לא־שמעת, גם לא ידעת--גם, מאז לא־פיתחה אוזנך: כי ידעתי בגוד תבגוד, ופושע מבטן קורא לך. ט למען שמי אאריך אפי, ותהילתי אחטום־לך--לבלתי, הכריתך. י הנה צרפתיך, ולא בכסף; בחרתיך, בכור עוני. יא למעני למעני אעשה, כי איך ייחל; וכבודי, לאחר לא־אתן. {פ}

יב שמע אליי יעקוב, וישראל מקוראי: אני־הוא אני ראשון, אף אני אחרון. יג אף־ידי יסדה ארץ, וימיני טיפחה שמיים; קורא אני אליהם, יעמדו יחדיו. יד היקבצו כולכם ושמעו, מי בהם הגיד את־אלה; יהוה אהבו--יעשה חפצו בבבל, וזרועו כשדים. טו אני אני דיברתי, אף־קראתיו; הביאותיו, והצליח דרכו. טז קרבו אליי שמעו־זאת, לא מראש בסתר דיברתי--מעת היותה, שם אני; ועתה, אדוניי יהוה שלחני--ורוחו. {פ}

יז כה־אמר יהוה גואלך, קדוש ישראל: אני יהוה אלוהיך מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך. יח לו הקשבת, למצוותיי; ויהי כנהר שלומך, וצדקתך כגלי הים. יט ויהי כחול זרעך, וצאצאי מעיך כמעותיו; לא־ייכרת ולא־יישמד שמו, מלפניי. {ס}

כ צאו מבבל, ברחו מכשדים, בקול רינה הגידו השמיעו זאת, הוציאוה עד־קצה הארץ; אמרו, גאל יהוה עבדו יעקוב. כא ולא צמאו, בחורבות הוליכם--מים מצור, הזיל למו; ויבקע־צור--ויזובו, מים. כב אין שלום, אמר יהוה לרשעים. {פ}