תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק ג

א כי הנה האדון יהוה צבאות, מסיר מירושלים ומיהודה, משען, ומשענה: כול, משען-לחם, וכול, משען-מים. ב גיבור, ואיש מלחמה; שופט ונביא, וקוסם וזקן. ג שר-חמישים, ונשוא פנים; ויועץ וחכם חרשים, ונבון לחש. ד ונתתי נערים, שריהם; ותעלולים, ימשלו-בם. ה וניגש העם, איש באיש ואיש בריעהו; ירהבו, הנער בזקן, והנקלה, בנכבד. ו כי-יתפוש איש באחיו, בית אביו, שמלה לך, קצין תהיה-לנו; והמכשלה הזאת, תחת ידך. ז יישא ביום ההוא לאמור, לא-אהיה חובש, ובביתי, אין לחם ואין שמלה; לא תשימוני, קצין עם. ח כי כשלה ירושלים, ויהודה נפל: כי-לשונם ומעלליהם אל-יהוה, למרות עיני כבודו. ט הכרת פניהם ענתה בם, וחטאתם כסדום הגידו לא כיחדו; אוי לנפשם, כי-גמלו להם רעה. י אמרו צדיק, כי-טוב: כי-פרי מעלליהם, יאכלו. יא אוי, לרשע רע: כי-גמול ידיו, ייעשה לו. יב עמי נוגשיו מעולל, ונשים משלו בו; עמי מאשריך מתעים, ודרך אורחותיך בילעו. {פ}

יג ניצב לריב, יהוה; ועומד, לדין עמים. יד יהוה במשפט יבוא, עם-זקני עמו ושריו; ואתם ביערתם הכרם, גזילת העני בבתיכם. טו מה-לכם תדכאו עמי, ופני עניים תטחנו: נאום-אדוניי יהוה, צבאות. {ס}

טז ויאמר יהוה, יען כי גבהו בנות ציון, ותלכנה נטויות גרון, ומשקרות עיניים; הלוך וטפוף תלכנה, וברגליהם תעכסנה. יז ושיפח אדוניי, קודקוד בנות ציון; ויהוה, פותהן יערה. {ס}

יח ביום ההוא יסיר אדוניי, את תפארת העכסים והשביסים--והשהרונים. יט הנטיפות והשירות, והרעלות. כ הפארים והצעדות והקישורים, ובתי הנפש והלחשים. כא הטבעות, ונזמי האף. כב המחלצות, והמעטפות, והמטפחות, והחריטים. כג והגליונים, והסדינים, והצניפות, והרדידים. כד והיה תחת בושם מק יהיה, ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קורחה, ותחת פתיגיל, מחגורת שק: כי-תחת, יופי. כה מתייך, בחרב ייפולו; וגבורתך, במלחמה. כו ואנו ואבלו, פתחיה; וניקתה, לארץ תשב.