תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק נט

א הן לא־קצרה יד־יהוה, מהושיע; ולא־כבדה אוזנו, משמוע. ב כי אם־עוונותיכם, היו מבדילים, ביניכם, לבין אלוהיכם; וחטאותיכם, הסתירו פנים מכם--משמוע. ג כי כפיכם נגואלו בדם, ואצבעותיכם בעוון; שפתותיכם, דיברו־שקר--לשונכם, עוולה תהגה. ד אין־קורא בצדק, ואין נשפט באמונה; בטוח על־תוהו ודבר־שוא, הרה עמל והולד אוון. ה ביצי צפעוני ביקעו, וקורי עכביש יארוגו; האוכל מביציהם ימות, והזורה תיבקע אפעה. ו קוריהם לא־יהיו לבגד, ולא יתכסו במעשיהם; מעשיהם, מעשי־אוון, ופועל חמס, בכפיהם. ז רגליהם, לרע ירוצו, וימהרו, לשפוך דם נקי; מחשבותיהם, מחשבות אוון--שוד ושבר, במסילותם. ח דרך שלום לא ידעו, ואין משפט במעגלותם; נתיבותיהם, עיקשו להם--כול דורך בה, לא ידע שלום. ט על־כן, רחק משפט ממנו, ולא תשיגנו, צדקה; נקווה לאור והנה־חושך, לנגוהות באפילות נהלך. י נגששה כעיוורים קיר, וכאין עיניים נגששה; כשלנו בצוהריים כנשף, באשמנים כמתים. יא נהמה כדובים כולנו, וכיונים הגה נהגה; נקווה למשפט ואין, לישועה רחקה ממנו. יב כי־רבו פשעינו נגדך, וחטאותינו ענתה בנו: כי־פשעינו איתנו, ועוונותינו ידענום. יג פשוע וכחש ביהוה, ונסוג מאחר אלוהינו; דבר־עושק וסרה, הורו והוגו מלב דברי־שקר. יד והוסג אחור משפט, וצדקה מרחוק תעמוד: כי־כשלה ברחוב אמת, ונכוחה לא־תוכל לבוא. {ס}

טו ותהי האמת נעדרת, וסר מרע משתולל; וירא יהוה ויירע בעיניו, כי־אין משפט. טז וירא כי־אין איש, וישתומם כי אין מפגיע; ותושע לו זרועו, וצדקתו היא סמכתהו. יז וילבש צדקה כשריין, וכובע ישועה בראשו; וילבש בגדי נקם, תלבושת, ויעט כמעיל, קנאה. יח כעל גמולות, כעל ישלם--חמה לצריו, גמול לאויביו; לאיים, גמול ישלם. יט וייראו ממערב את־שם יהוה, וממזרח־שמש את־כבודו: כי־יבוא כנהר צר, רוח יהוה נוססה בו. כ ובא לציון גואל, ולשבי פשע ביעקוב--נאום, יהוה. כא ואני, זאת בריתי אותם אמר יהוה--רוחי אשר עליך, ודבריי אשר־שמתי בפיך: לא־ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, אמר יהוה, מעתה, ועד־עולם. {ס}