תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק כא

א משא, מדבר־ים:  כסופות בנגב, לחלוף, ממדבר בא, מארץ נוראה.  ב חזות קשה, הוגד־לי:  הבוגד בוגד, והשודד שודד, עלי עילם צורי מדיי, כל־אנחתה השבתי.  ג על־כן, מלאו מותניי חלחלה--צירים אחזוני, כצירי יולדה; נעוויתי משמוע, נבהלתי מראות.  ד תעה לבבי, פלצות ביעתתני; את נשף חשקי, שם לי לחרדה.  ה ערוך השולחן צפה הצפית, אכול שתה; קומו השרים, משחו מגן.  {ס}

ו כי כה אמר אליי, אדוניי:  לך העמד המצפה, אשר יראה יגיד.  ז וראה רכב, צמד פרשים--רכב חמור, רכב גמל; והקשיב קשב, רב־קשב.  ח ויקרא, אריה--על־מצפה אדוניי, אנוכי עומד תמיד יומם, ועל־משמרתי, אנוכי ניצב כל־הלילות.  ט והנה־זה בא רכב איש, צמד פרשים; ויען ויאמר, נפלה נפלה בבל, וכל־פסילי אלוהיה, שיבר לארץ.  י מדושתי, ובן־גורני:  אשר שמעתי, מאת יהוה צבאות אלוהי ישראל--הגדתי לכם.  {פ}

יא משא, דומה:  אליי, קורא משעיר, שומר מה־מלילה, שומר מה־מליל.  יב אמר שומר, אתה בוקר וגם־לילה; אם־תבעיון בעיו, שובו איתיו.  {פ}

יג משא, בערב:  ביער בערב תלינו, אורחות דדנים.  יד לקראת צמא, היתיו מים; יושבי ארץ תימא, בלחמו קידמו נודד.  טו כי־מפני חרבות, נדדו; מפני חרב נטושה, ומפני קשת דרוכה, ומפני, כובד מלחמה.  {ס}

טז כי־כה אמר אדוניי, אליי:  בעוד שנה כשני שכיר, וכלה כל־כבוד קדר.  יז ושאר מספר־קשת גיבורי בני־קדר, ימעטו:  כי יהוה אלוהי־ישראל, דיבר.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו