תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ישעיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
א משא, מדבר־ים: כסופות בנגב, לחלוף, ממדבר בא, מארץ נוראה. ב חזות קשה, הוגד־לי: הבוגד בוגד, והשודד שודד, עלי עילם צורי מדיי, כל־אנחתה השבתי. ג על־כן, מלאו מותניי חלחלה--צירים אחזוני, כצירי יולדה; נעוויתי משמוע, נבהלתי מראות. ד תעה לבבי, פלצות ביעתתני; את נשף חשקי, שם לי לחרדה. ה ערוך השולחן צפה הצפית, אכול שתה; קומו השרים, משחו מגן. {ס}
ו כי כה אמר אליי, אדוניי: לך העמד המצפה, אשר יראה יגיד. ז וראה רכב, צמד פרשים--רכב חמור, רכב גמל; והקשיב קשב, רב־קשב. ח ויקרא, אריה--על־מצפה אדוניי, אנוכי עומד תמיד יומם, ועל־משמרתי, אנוכי ניצב כל־הלילות. ט והנה־זה בא רכב איש, צמד פרשים; ויען ויאמר, נפלה נפלה בבל, וכל־פסילי אלוהיה, שיבר לארץ. י מדושתי, ובן־גורני: אשר שמעתי, מאת יהוה צבאות אלוהי ישראל--הגדתי לכם. {פ}
יא משא, דומה: אליי, קורא משעיר, שומר מה־מלילה, שומר מה־מליל. יב אמר שומר, אתה בוקר וגם־לילה; אם־תבעיון בעיו, שובו איתיו. {פ}
יג משא, בערב: ביער בערב תלינו, אורחות דדנים. יד לקראת צמא, היתיו מים; יושבי ארץ תימא, בלחמו קידמו נודד. טו כי־מפני חרבות, נדדו; מפני חרב נטושה, ומפני קשת דרוכה, ומפני, כובד מלחמה. {ס}
טז כי־כה אמר אדוניי, אליי: בעוד שנה כשני שכיר, וכלה כל־כבוד קדר. יז ושאר מספר־קשת גיבורי בני־קדר, ימעטו: כי יהוה אלוהי־ישראל, דיבר. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ישעיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו