תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ישעיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
א כה אמר יהוה, שמרו משפט ועשו צדקה: כי-קרובה ישועתי לבוא, וצדקתי להיגלות. ב אשרי אנוש יעשה-זאת, ובן-אדם יחזיק בה--שומר שבת מחללו, ושומר ידו מעשות כל-רע. {ס}
ג ואל-יאמר בן-הנכר, הנלווה אל-יהוה לאמור, הבדל יבדילני יהוה, מעל עמו; ואל-יאמר הסריס, הן אני עץ יבש. {פ}
ד כי-כה אמר יהוה, לסריסים אשר ישמרו את-שבתותיי, ובחרו, באשר חפצתי; ומחזיקים, בבריתי. ה ונתתי להם בביתי ובחומותיי, יד ושם--טוב, מבנים ומבנות: שם עולם אתן-לו, אשר לא ייכרת. {ס}
ו ובני הנכר, הנלווים על-יהוה לשרתו, ולאהבה את-שם יהוה, להיות לו לעבדים--כל-שומר שבת מחללו, ומחזיקים בבריתי. ז והביאותים אל-הר קודשי, ושימחתים בבית תפילתי--עולותיהם וזבחיהם לרצון, על-מזבחי: כי ביתי, בית-תפילה ייקרא לכל-העמים. ח נאום אדוניי יהוה, מקבץ נדחי ישראל: עוד אקבץ עליו, לנקבציו. ט כול, חיתו שדיי; איתיו, לאכול כל-חיתו ביער. {פ}
י צופיו עיוורים כולם, לא ידעו--כולם כלבים אילמים, לא יוכלו לנבוח; הוזים, שוכבים, אוהבי, לנום. יא והכלבים עזי-נפש, לא ידעו שובעה, והמה רועים, לא ידעו הבין; כולם לדרכם פנו, איש לבצעו מקצהו. יב איתיו אקחה-יין, ונסבאה שיכר; והיה כזה יום מחר, גדול יתר מאוד.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ישעיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו