תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק נו

א כה אמר יהוה, שמרו משפט ועשו צדקה:  כי־קרובה ישועתי לבוא, וצדקתי להיגלות.  ב אשרי אנוש יעשה־זאת, ובן־אדם יחזיק בה--שומר שבת מחללו, ושומר ידו מעשות כל־רע.  {ס}

ג ואל־יאמר בן־הנכר, הנלווה אל־יהוה לאמור, הבדל יבדילני יהוה, מעל עמו; ואל־יאמר הסריס, הן אני עץ יבש.  {פ}

ד כי־כה אמר יהוה, לסריסים אשר ישמרו את־שבתותיי, ובחרו, באשר חפצתי; ומחזיקים, בבריתי.  ה ונתתי להם בביתי ובחומותיי, יד ושם--טוב, מבנים ומבנות:  שם עולם אתן־לו, אשר לא ייכרת.  {ס}

ו ובני הנכר, הנלווים על־יהוה לשרתו, ולאהבה את־שם יהוה, להיות לו לעבדים--כל־שומר שבת מחללו, ומחזיקים בבריתי.  ז והביאותים אל־הר קודשי, ושימחתים בבית תפילתי--עולותיהם וזבחיהם לרצון, על־מזבחי:  כי ביתי, בית־תפילה ייקרא לכל־העמים.  ח נאום אדוניי יהוה, מקבץ נדחי ישראל:  עוד אקבץ עליו, לנקבציו.  ט כול, חיתו שדיי; איתיו, לאכול כל־חיתו ביער.  {פ}

י צופיו עיוורים כולם, לא ידעו--כולם כלבים אילמים, לא יוכלו לנבוח; הוזים, שוכבים, אוהבי, לנום.  יא והכלבים עזי־נפש, לא ידעו שובעה, והמה רועים, לא ידעו הבין; כולם לדרכם פנו, איש לבצעו מקצהו.  יב איתיו אקחה־יין, ונסבאה שיכר; והיה כזה יום מחר, גדול יתר מאוד.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו