תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק נה

א הוי כל-צמא לכו למים, ואשר אין-לו כסף; לכו שברו, ואכולו, ולכו שברו בלא-כסף ובלא מחיר, יין וחלב. ב למה תשקלו-כסף בלא-לחם, ויגיעכם בלא לשובעה; שמעו שמוע אליי ואכלו-טוב, ותתענג בדשן נפשכם. ג הטו אוזנכם ולכו אליי, שמעו ותחי נפשכם; ואכרתה לכם ברית עולם, חסדי דויד הנאמנים. ד הן עד לאומים, נתתיו; נגיד ומצווה, לאומים. ה הן גוי לא-תדע תקרא, וגוי לא-ידעוך אליך ירוצו--למען יהוה אלוהיך, ולקדוש ישראל כי פיארך. {ס}

ו דרשו יהוה, בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב. ז יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו; וישוב אל-יהוה וירחמהו, ואל-אלוהינו כי-ירבה לסלוח. ח כי לא מחשבותיי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכיי--נאום, יהוה. ט כי-גבהו שמיים, מארץ--כן גבהו דרכיי מדרכיכם, ומחשבותיי ממחשבותיכם. י כי כאשר יירד הגשם והשלג מן-השמיים, ושמה לא ישוב--כי אם-הרווה את-הארץ, והולידה והצמיחה; ונתן זרע לזורע, ולחם לאוכל. יא כן יהיה דברי אשר ייצא מפי, לא-ישוב אליי ריקם: כי אם-עשה את-אשר חפצתי, והצליח אשר שלחתיו. יב כי-בשמחה תצאו, ובשלום תובלון; ההרים והגבעות, יפצחו לפניכם רינה, וכל-עצי השדה, ימחאו-כף. יג תחת הנעצוץ יעלה ברוש, ותחת הסרפד יעלה הדס; והיה ליהוה לשם, לאות עולם לא ייכרת. {פ}