תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק מז

א רדי ושבי על־עפר, בתולת בת־בבל--שבי־לארץ אין־כיסא, בת־כשדים: כי לא תוסיפי יקראו־לך, רכה וענוגה. ב קחי ריחיים, וטחני קמח; גלי צמתך חשפי־שובל גלי־שוק, עברי נהרות. ג תיגל, ערוותך--גם תיראה, חרפתך; נקם אקח, ולא אפגע אדם. {פ}

ד גואלנו, יהוה צבאות שמו--קדוש, ישראל. ה שבי דומם ובואי בחושך, בת־כשדים: כי לא תוסיפי יקראו־לך, גברת ממלכות. ו קצפתי על־עמי, חיללתי נחלתי, ואתנם, בידך; לא־שמת להם, רחמים--על־זקן, הכבדת עולך מאוד. ז ותאמרי, לעולם אהיה גברת--עד לא־שמת אלה על־ליבך, לא זכרת אחריתה. {פ}

ח ועתה שמעי־זאת עדינה, היושבת לבטח, האומרה בלבבה, אני ואפסי עוד; לא אשב אלמנה, ולא אדע שכול. ט ותבואנה לך שתי־אלה רגע ביום אחד, שכול ואלמון; כתומם, באו עלייך, ברוב כשפייך, בעוצמת חברייך מאוד. י ותבטחי ברעתך, אמרת אין רואני--חכמתך ודעתך, היא שובבתך; ותאמרי בליבך, אני ואפסי עוד. יא ובא עלייך רעה, לא תדעי שחרה, ותיפול עלייך הווה, לא תוכלי כפרה; ותבוא עלייך פתאום שואה, לא תדעי. יב עמדי־נא בחברייך וברוב כשפייך, באשר יגעת מנעורייך; אוליי תוכלי הועיל, אוליי תערוצי. יג נלאית, ברוב עצתייך; יעמדו־נא ויושיעוך הוברי שמיים, החוזים בכוכבים, מודיעים לחודשים, מאשר יבואו עלייך. יד הנה היו כקש אש שרפתם, לא־יצילו את־נפשם מיד להבה; אין־גחלת לחמם, אור לשבת נגדו. טו כן היו־לך, אשר יגעת; סוחרייך מנעורייך, איש לעברו תעו--אין, מושיעך. {ס}