תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק סה

א נדרשתי ללא שאלו, נמצאתי ללא ביקשוני; אמרתי הנני הנני, אל־גוי לא־קורא בשמי. ב פירשתי ידיי כל־היום, אל־עם סורר--ההולכים הדרך לא־טוב, אחר מחשבותיהם. ג העם, המכעיסים אותי על־פניי--תמיד: זובחים, בגנות, ומקטרים, על־הלבינים. ד היושבים, בקברים, ובנצורים, ילינו; האוכלים בשר החזיר, ומרק פיגולים כליהם. ה האומרים קרב אליך, אל־תיגש־בי כי קדשתיך; אלה עשן באפי, אש יוקדת כל־היום. ו הנה כתובה, לפניי: לא אחשה כי אם־שילמתי, ושילמתי על־חיקם. ז עוונותיכם ועוונות אבותיכם יחדיו, אמר יהוה, אשר קיטרו על־ההרים, ועל־הגבעות חירפוני; ומדותי פעולתם ראשונה, אל־חיקם. {ס}

ח כה אמר יהוה, כאשר יימצא התירוש באשכול, ואמר אל־תשחיתהו, כי ברכה בו--כן אעשה למען עבדיי, לבלתי השחית הכול. ט והוצאתי מיעקוב זרע, ומיהודה יורש הריי; וירשוה בחיריי, ועבדיי ישכנו־שמה. י והיה השרון לנווה־צאן, ועמק עכור לרבץ בקר, לעמי, אשר דרשוני. יא ואתם עוזבי יהוה, השכחים את־הר קודשי--העורכים לגד שולחן, והממלאים למני ממסך. יב ומניתי אתכם לחרב, וכולכם לטבח תכרעו--יען קראתי ולא עניתם, דיברתי ולא שמעתם; ותעשו הרע בעיניי, ובאשר לא־חפצתי בחרתם. {פ}

יג לכן כה־אמר אדוניי יהוה, הנה עבדיי יאכלו ואתם תרעבו--הנה עבדיי ישתו, ואתם תצמאו; הנה עבדיי ישמחו, ואתם תבושו. יד הנה עבדיי ירונו, מטוב לב; ואתם תצעקו מכאב לב, ומשבר רוח תיילילו. טו והנחתם שמכם לשבועה לבחיריי, והמיתך אדוניי יהוה; ולעבדיו יקרא, שם אחר. טז אשר המתברך בארץ, יתברך באלוהי אמן, והנשבע בארץ, יישבע באלוהי אמן: כי נשכחו, הצרות הראשונות, וכי נסתרו, מעיניי. יז כי־הנני בורא שמיים חדשים, וארץ חדשה; ולא תיזכרנה הראשונות, ולא תעלינה על־לב. יח כי־אם־שישו וגילו עדי־עד, אשר אני בורא: כי הנני בורא את־ירושלים גילה, ועמה משוש. יט וגלתי בירושלים, וששתי בעמי; ולא־יישמע בה עוד, קול בכי וקול זעקה. כ לא־יהיה משם עוד, עול ימים וזקן, אשר לא־ימלא, את־ימיו: כי הנער, בן־מאה שנה ימות, והחוטא, בן־מאה שנה יקולל. כא ובנו בתים, וישבו; ונטעו כרמים, ואכלו פריים. כב לא יבנו ואחר יישב, לא ייטעו ואחר יאכל: כי־כימי העץ ימי עמי, ומעשה ידיהם יבלו בחיריי. כג לא ייגעו לריק, ולא יילדו לבהלה: כי זרע ברוכי יהוה, המה, וצאצאיהם, איתם. כד והיה טרם־יקראו, ואני אענה; עוד הם מדברים, ואני אשמע. כה זאב וטלה ירעו כאחד, ואריה כבקר יאכל־תבן, ונחש, עפר לחמו; לא־ירעו ולא־ישחיתו בכל־הר קודשי, אמר יהוה. {ס}