תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק סב

א למען ציון לא אחשה, ולמען ירושלים לא אשקוט, עד-ייצא כנוגה צדקה, וישועתה כלפיד יבער. ב וראו גויים צדקך, וכל-מלכים כבודך; וקורא לך שם חדש, אשר פי יהוה ייקובנו. ג והיית עטרת תפארת, ביד-יהוה; וצניף מלוכה, בכף-אלוהייך. ד לא-ייאמר לך עוד עזובה, ולארצך לא-ייאמר עוד שממה--כי לך ייקרא חפצי-בה, ולארצך בעולה: כי-חפץ יהוה בך, וארצך תיבעל. ה כי-יבעל בחור בתולה, יבעלוך בנייך; ומשוש חתן על-כלה, ישיש עלייך אלוהייך. ו על-חומותייך ירושלים, הפקדתי שומרים--כל-היום וכל-הלילה תמיד, לא יחשו; המזכירים, את-יהוה--אל-דומי, לכם. ז ואל-תיתנו דומי, לו: עד-יכונן ועד-ישים את-ירושלים, תהילה--בארץ. ח נשבע יהוה בימינו, ובזרוע עוזו: אם-אתן את-דגנך עוד מאכל, לאויבייך, ואם-ישתו בני-נכר תירושך, אשר יגעת בו. ט כי מאספיו יאכלוהו, והיללו את-יהוה; ומקבציו ישתוהו, בחצרות קודשי. {ס}

י עברו עברו בשערים, פנו דרך העם; סולו סולו המסילה סקלו מאבן, הרימו נס על-העמים. יא הנה יהוה, השמיע אל-קצה הארץ, אמרו לבת-ציון, הנה ישעך בא; הנה שכרו איתו, ופעולתו לפניו. יב וקראו להם עם-הקודש, גאולי יהוה; ולך ייקרא דרושה, עיר לא נעזבה. {ס}