תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק נב

א עורי עורי לבשי עוזך, ציון: לבשי בגדי תפארתך, ירושלים עיר הקודש--כי לא יוסיף יבוא־בך עוד, ערל וטמא. ב התנערי מעפר קומי שבי, ירושלים; התפתחי מוסרי צווארך, שבייה בת־ציון. {ס}

ג כי־כה אמר יהוה, חינם נמכרתם; ולא בכסף, תיגאלו. {ס}

ד כי כה אמר אדוניי יהוה, מצריים ירד־עמי בראשונה לגור שם; ואשור, באפס עשקו. ה ועתה מה־לי־פה נאום־יהוה, כי־לוקח עמי חינם; מושליו יהילילו נאום־יהוה, ותמיד כל־היום שמי מנואץ. ו לכן יידע עמי, שמי; לכן ביום ההוא, כי־אני־הוא המדבר הנני. {ס}

ז מה־נאוו על־ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום מבשר טוב--משמיע ישועה; אומר לציון, מלך אלוהייך. ח קול צופייך נשאו קול, יחדיו ירננו: כי עין בעין יראו, בשוב יהוה ציון. ט פצחו רננו יחדיו, חורבות ירושלים: כי־ניחם יהוה עמו, גאל ירושלים. י חשף יהוה את־זרוע קודשו, לעיני כל־הגויים; וראו, כל־אפסי־ארץ, את, ישועת אלוהינו. {ס}

יא סורו סורו צאו משם, טמא אל־תיגעו; צאו מתוכה--היברו, נושאי כלי יהוה. יב כי לא בחיפזון תצאו, ובמנוסה לא תלכון: כי־הולך לפניכם יהוה, ומאספכם אלוהי ישראל. {ס}

יג הנה ישכיל, עבדי; ירום ונישא וגבה, מאוד. יד כאשר שממו עליך רבים, כן־משחת מאיש מראהו; ותוארו, מבני אדם. טו כן יזה גויים רבים, עליו יקפצו מלכים פיהם: כי אשר לא־סופר להם, ראו, ואשר לא־שמעו, התבוננו. {ס}