תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק לג

א הוי שודד, ואתה לא שדוד, ובוגד, ולא-בגדו בו; כהתימך שודד תושד, כנלותך לבגוד יבגדו-בך. {ס}

ב יהוה חוננו, לך קיווינו; היה זרועם לבקרים, אף-ישועתנו בעת צרה. ג מקול המון, נדדו עמים; מרוממותך, נפצו גויים. ד ואוסף שללכם, אוסף החסיל--כמשק גבים, שוקק בו. ה נשגב יהוה, כי שוכן מרום; מילא ציון, משפט וצדקה. ו והיה אמונת עיתיך, חוסן ישועות חכמת ודעת; יראת יהוה, היא אוצרו. {פ}

ז הן, אראלם, צעקו, חוצה; מלאכי שלום, מר יבכיון. ח נשמו מסילות, שבת עובר אורח; הפר ברית מאס ערים, לא חשב אנוש. ט אבל אומללה ארץ, החפיר לבנון קמל; היה השרון כערבה, ונוער בשן וכרמל. {ס}

י עתה אקום, יאמר יהוה; עתה, אירומם--עתה, אינשא. יא תהרו חשש, תלדו קש; רוחכם, אש תאכלכם. יב והיו עמים, משרפות שיד; קוצים כסוחים, באש ייצתו. {פ}

יג שמעו רחוקים, אשר עשיתי; ודעו קרובים, גבורתי. יד פחדו בציון חטאים, אחזה רעדה חנפים; מי יגור לנו, אש אוכלה--מי-יגור לנו, מוקדי עולם. טו הולך צדקות, ודובר מישרים; מואס בבצע מעשקות, נוער כפיו מתמוך בשוחד, אוטם אוזנו משמוע דמים, ועוצם עיניו מראות ברע. טז הוא מרומים ישכון, מצדות סלעים משגבו; לחמו ניתן, מימיו נאמנים. יז מלך ביופייו, תחזינה עיניך; תראינה, ארץ מרחקים. יח ליבך, יהגה אימה; איה סופר איה שוקל, איה סופר את-המגדלים. יט את-עם נועז, לא תראה: עם עמקי שפה משמוע, נלעג לשון אין בינה. כ חזה ציון, קרית מועדנו; עיניך תראינה ירושלים נווה שאנן, אוהל בל-יצען בל-ייסע יתדותיו לנצח, וכל-חבליו, בל-יינתקו. כא כי אם-שם אדיר יהוה, לנו, מקום-נהרים יאורים, רחבי ידיים; בל-תלך בו אוני-שיט, וצי אדיר לא יעברנו. כב כי יהוה שופטנו, יהוה מחוקקנו; יהוה מלכנו, הוא יושיענו. כג ניטשו, חבלייך; בל-יחזקו כן-תורנם, בל-פרשו נס, אז חולק עד-שלל מרבה, פיסחים בזזו בז. כד ובל-יאמר שכן, חליתי; העם היושב בה, נשוא עוון. {ס}