תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק כה

א יהוה אלוהיי, אתה--ארוממך אודה שמך, כי עשית פלא: עצות מרחוק, אמונה אומן. ב כי שמת מעיר לגל, קריה בצורה למפלה; ארמון זרים מעיר, לעולם לא ייבנה. ג על־כן, יכבדוך עם־עז; קרית גויים עריצים, ייראוך. ד כי־היית מעוז לדל מעוז לאביון, בצר־לו: מחסה מזרם צל מחורב, כי רוח עריצים כזרם קיר. ה כחורב בציון, שאון זרים תכניע; חורב בצל עב, זמיר עריצים יענה. {פ}

ו ועשה יהוה צבאות לכל־העמים, בהר הזה, משתה שמנים, משתה שמרים: שמנים, ממוחיים, שמרים, מזוקקים. ז ובילע בהר הזה, פני־הלוט הלוט על־כל־העמים; והמסכה הנסוכה, על־כל־הגויים. ח בילע המוות לנצח, ומחה אדוניי יהוה דמעה מעל כל־פנים; וחרפת עמו, יסיר מעל כל־הארץ--כי יהוה, דיבר. {פ}

ט ואמר ביום ההוא, הנה אלוהינו זה קיווינו לו ויושיענו; זה יהוה קיווינו לו, נגילה ונשמחה בישועתו. י כי־תנוח יד־יהוה, בהר הזה--ונדוש מואב תחתיו, כהידוש מתבן במו מדמנה. יא ופירש ידיו בקרבו, כאשר יפרש השוחה לשחות; והשפיל, גאוותו, עם, אורבות ידיו. יב ומבצר משגב חומותיך, השח השפיל הגיע לארץ--עד־עפר. {ס}