תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק מב

א הן עבדי אתמוך-בו, בחירי רצתה נפשי; נתתי רוחי עליו, משפט לגויים יוציא. ב לא יצעק, ולא יישא; ולא-ישמיע בחוץ, קולו. ג קנה רצוץ לא ישבור, ופשתה כהה לא יכבנה; לאמת, יוציא משפט. ד לא יכהה ולא ירוץ, עד-ישים בארץ משפט; ולתורתו, איים ייחלו. {פ}

ה כה-אמר האל יהוה, בורא השמיים ונוטהם, רוקע הארץ, וצאצאיה; נותן נשמה לעם עליה, ורוח להולכים בה. ו אני יהוה קראתיך בצדק, ואחזק בידך; ואצורך, ואתנך לברית עם--לאור גויים. ז לפקוח, עיניים עיוורות; להוציא ממסגר אסיר, מבית כלא יושבי חושך. ח אני יהוה, הוא שמי; וכבודי לאחר לא-אתן, ותהילתי לפסילים. ט הראשונות, הנה-באו; וחדשות אני מגיד, בטרם תצמחנה אשמיע אתכם. {פ}

י שירו ליהוה שיר חדש, תהילתו מקצה הארץ; יורדי הים ומלואו, איים ויושביהם. יא ישאו מדבר ועריו, חצרים תשב קדר; ירונו יושבי סלע, מראש הרים יצווחו. יב ישימו ליהוה, כבוד; ותהילתו, באיים יגידו. יג יהוה כגיבור ייצא, כאיש מלחמות יעיר קנאה; יריע, אף-יצריח--על-אויביו, יתגבר. {ס}

יד החשיתי, מעולם--אחריש, אתאפק; כיולדה אפעה, אשום ואשאף יחד. טו אחריב הרים וגבעות, וכל-עשבם אוביש; ושמתי נהרות לאיים, ואגמים אוביש. טז והולכתי עיוורים, בדרך לא ידעו--בנתיבות לא-ידעו, אדריכם; אשים מחשך לפניהם לאור, ומעקשים למישור--אלה הדברים, עשיתים ולא עזבתים. יז נסוגו אחור יבושו בושת, הבוטחים בפסל; האומרים למסכה, אתם אלוהינו. {פ}

יח החירשים, שמעו; והעיוורים, הביטו לראות. יט מי עיוור כי אם-עבדי, וחירש כמלאכי אשלח; מי עיוור כמשולם, ועיוור כעבד יהוה. כ ראות רבות, ולא תשמור; פקוח אוזניים, ולא ישמע. כא יהוה חפץ, למען צדקו; יגדיל תורה, ויאדיר. כב והוא, עם-בזוז ושסוי, הפח בחורים כולם, ובבתי כלאים הוחבאו; היו לבז ואין מציל, משיסה ואין-אומר השב. כג מי בכם, יאזין זאת; יקשיב וישמע, לאחור. כד מי-נתן למשיסה יעקוב וישראל לבוזזים, הלוא יהוה: זו, חטאנו לו, ולא-אבו בדרכיו הלוך, ולא שמעו בתורתו. כה וישפוך עליו חמה אפו, ועזוז מלחמה; ותלהטהו מסביב ולא ידע, ותבער-בו ולא-ישים על-לב.