תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק מט

א שמעו איים אליי, והקשיבו לאומים מרחוק; יהוה מבטן קראני, ממעי אימי הזכיר שמי. ב וישם פי כחרב חדה, בצל ידו החביאני; וישימני לחץ ברור, באשפתו הסתירני. ג ויאמר לי, עבדי־אתה--ישראל, אשר־בך אתפאר. ד ואני אמרתי לריק יגעתי, לתוהו והבל כוחי כיליתי; אכן משפטי את־יהוה, ופעולתי את־אלוהיי. {ס}

ה ועתה אמר יהוה, יוצרי מבטן לעבד לו, לשובב יעקוב אליו, וישראל לו ייאסף; ואיכבד בעיני יהוה, ואלוהיי היה עוזי. ו ויאמר, נקל מהיותך לי עבד, להקים את־שבטי יעקוב, ונצורי ישראל להשיב; ונתתיך לאור גויים, להיות ישועתי עד־קצה הארץ. {ס}

ז כה אמר־יהוה גואל ישראל קדושו, לבזה־נפש למתעב גוי לעבד מושלים, מלכים יראו וקמו, שרים וישתחוו--למען יהוה אשר נאמן, קדוש ישראל ויבחרך. {ס}

ח כה אמר יהוה, בעת רצון עניתיך, וביום ישועה, עזרתיך; ואצורך, ואתנך לברית עם, להקים ארץ, להנחיל נחלות שוממות. ט לאמור לאסורים צאו, לאשר בחושך היגלו; על־דרכים ירעו, ובכל־שפיים מרעיתם. י לא ירעבו ולא יצמאו, ולא־יכם שרב ושמש: כי־מרחמם ינהגם, ועל־מבועי מים ינהלם. יא ושמתי כל־הריי, לדרך; ומסילותיי, ירומון. יב הנה־אלה, מרחוק יבואו; והנה־אלה מצפון ומים, ואלה מארץ סינים. יג רונו שמיים וגילי ארץ, ופצחו הרים רינה: כי־ניחם יהוה עמו, וענייו ירחם. {ס}

יד ותאמר ציון, עזבני יהוה; ואדוניי, שכחני. טו התשכח אישה עולה, מרחם בן־בטנה; גם־אלה תשכחנה, ואנוכי לא אשכחך. טז הן על־כפיים, חקותיך; חומותייך נגדי, תמיד. יז מיהרו, בנייך; מהרסייך ומחריבייך, ממך ייצאו. יח שאי־סביב עינייך וראי, כולם נקבצו באו־לך; חי־אני נאום־יהוה, כי כולם כעדי תלבשי, ותקשרים, ככלה. יט כי חורבותייך ושוממותייך, וארץ הריסותך: כי עתה תצרי מיושב, ורחקו מבלעייך. כ עוד יאמרו באוזנייך, בני שיכולייך: צר־לי המקום, גשה־לי ואשבה. כא ואמרת בלבבך, מי ילד־לי את־אלה, ואני שכולה, וגלמודה; גולה וסורה, ואלה מי גידל--הן אני נשארתי לבדי, אלה איפה הם. {פ}

כב כה־אמר אדוניי יהוה, הנה אשא אל־גויים ידי, ואל־עמים, ארים ניסי; והביאו בנייך בחוצן, ובנותייך על־כתף תינשאנה. כג והיו מלכים אומנייך, ושרותיהם מיניקותייך--אפיים ארץ ישתחוו לך, ועפר רגלייך ילחכו; וידעת כי־אני יהוה, אשר לא־יבושו קוויי. {ס}

כד היוקח מגיבור, מלקוח; ואם־שבי צדיק, יימלט. {ס}

כה כי־כה אמר יהוה, גם־שבי גיבור יוקח, ומלקוח עריץ, יימלט; ואת־יריבך אנוכי אריב, ואת־בנייך אנוכי אושיע. כו והאכלתי את־מונייך את־בשרם, וכעסיס דמם ישכרון; וידעו כל־בשר, כי אני יהוה מושיעך, וגואלך, אביר יעקוב. {ס}