תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק סד

א כקדוח אש המסים, מים תבעה-אש, להודיע שמך, לצריך; מפניך, גויים ירגזו. ב בעשותך נוראות, לא נקווה; ירדת, מפניך הרים נזולו. {ס}

ג ומעולם לא-שמעו, לא האזינו; עין לא-ראתה, אלוהים זולתך--יעשה, למחכה-לו. ד פגעת את-שש ועושה צדק, בדרכיך יזכרוך; הן-אתה קצפת ונחטא, בהם עולם וניוושע. ה ונהי כטמא כולנו, וכבגד עידים כל-צדקותינו; ונבל כעלה כולנו, ועוונינו כרוח יישאונו. ו ואין-קורא בשמך, מתעורר להחזיק בך: כי-הסתרת פניך ממנו, ותמוגנו ביד-עווננו. ז ועתה יהוה, אבינו אתה; אנחנו החומר ואתה יוצרנו, ומעשה ידך כולנו. ח אל-תקצוף יהוה עד-מאוד, ואל-לעד תזכור עוון; הן הבט-נא, עמך כולנו. ט ערי קודשך, היו מדבר; ציון מדבר הייתה, ירושלים שממה. י בית קודשנו ותפארתנו, אשר היללוך אבותינו--היה, לשריפת אש; וכל-מחמדינו, היה לחורבה. יא העל-אלה תתאפק, יהוה; תחשה ותעננו, עד-מאוד. {פ}