תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק כג

א משא, צור: הילילו אונייות תרשיש, כי־שודד מבית מבוא, מארץ כיתים, נגלה־למו. ב דומו, יושבי אי; סוחר צידון עובר ים, מילאוך. ג ובמים רבים זרע שיחור, קציר יאור תבואתה; ותהי, סחר גויים. ד בושי צידון--כי־אמר ים, מעוז הים לאמור: לא־חלתי ולא־ילדתי, ולא גידלתי בחורים--רוממתי בתולות. ה כאשר־שמע, למצריים, יחילו, כשמע צור. ו עברו, תרשישה; הילילו, יושבי אי. ז הזאת לכם, עליזה; מימי־קדם קדמתה יובילוה רגליה, מרחוק לגור. ח מי יעץ זאת, על־צור המעטירה, אשר סוחריה שרים, כנעניה נכבדי־ארץ. ט יהוה צבאות, יעצה--לחלל גאון כל־צבי, להקל כל־נכבדי־ארץ. י עברי ארצך, כיאור; בת־תרשיש, אין מזח עוד. יא ידו נטה על־הים, הרגיז ממלכות; יהוה ציווה אל־כנען, לשמיד מעוזניה. יב ויאמר, לא־תוסיפי עוד לעלוז; המעושקה בתולת בת־צידון, כיתים קומי עבורי--גם־שם, לא־ינוח לך. יג הן ארץ כשדים, זה העם לא היה--אשור, יסדה לציים; הקימו בחוניו, עוררו ארמנותיה--שמה, למפלה. יד הילילו, אונייות תרשיש: כי שודד, מעוזכן. {ס}

טו והיה, ביום ההוא, ונשכחת צור שבעים שנה, כימי מלך אחד; מקץ שבעים שנה, יהיה לצור, כשירת, הזונה. טז קחי כינור סובי עיר, זונה נשכחה; היטיבי נגן הרבי־שיר, למען תיזכרי. יז והיה מקץ שבעים שנה, יפקוד יהוה את־צור, ושבה, לאתננה; וזנתה את־כל־ממלכות הארץ, על־פני האדמה. יח והיה סחרה ואתננה, קודש ליהוה--לא ייאצר, ולא ייחסן: כי ליושבים לפני יהוה, יהיה סחרה, לאכול לשובעה, ולמכסה עתיק. {פ}