תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ישעיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
א משא, צור: הילילו אונייות תרשיש, כי־שודד מבית מבוא, מארץ כיתים, נגלה־למו. ב דומו, יושבי אי; סוחר צידון עובר ים, מילאוך. ג ובמים רבים זרע שיחור, קציר יאור תבואתה; ותהי, סחר גויים. ד בושי צידון--כי־אמר ים, מעוז הים לאמור: לא־חלתי ולא־ילדתי, ולא גידלתי בחורים--רוממתי בתולות. ה כאשר־שמע, למצריים, יחילו, כשמע צור. ו עברו, תרשישה; הילילו, יושבי אי. ז הזאת לכם, עליזה; מימי־קדם קדמתה יובילוה רגליה, מרחוק לגור. ח מי יעץ זאת, על־צור המעטירה, אשר סוחריה שרים, כנעניה נכבדי־ארץ. ט יהוה צבאות, יעצה--לחלל גאון כל־צבי, להקל כל־נכבדי־ארץ. י עברי ארצך, כיאור; בת־תרשיש, אין מזח עוד. יא ידו נטה על־הים, הרגיז ממלכות; יהוה ציווה אל־כנען, לשמיד מעוזניה. יב ויאמר, לא־תוסיפי עוד לעלוז; המעושקה בתולת בת־צידון, כיתים קומי עבורי--גם־שם, לא־ינוח לך. יג הן ארץ כשדים, זה העם לא היה--אשור, יסדה לציים; הקימו בחוניו, עוררו ארמנותיה--שמה, למפלה. יד הילילו, אונייות תרשיש: כי שודד, מעוזכן. {ס}
טו והיה, ביום ההוא, ונשכחת צור שבעים שנה, כימי מלך אחד; מקץ שבעים שנה, יהיה לצור, כשירת, הזונה. טז קחי כינור סובי עיר, זונה נשכחה; היטיבי נגן הרבי־שיר, למען תיזכרי. יז והיה מקץ שבעים שנה, יפקוד יהוה את־צור, ושבה, לאתננה; וזנתה את־כל־ממלכות הארץ, על־פני האדמה. יח והיה סחרה ואתננה, קודש ליהוה--לא ייאצר, ולא ייחסן: כי ליושבים לפני יהוה, יהיה סחרה, לאכול לשובעה, ולמכסה עתיק. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ישעיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו