תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק לד

א קרבו גויים לשמוע, ולאומים הקשיבו; תשמע הארץ ומלואה, תבל וכל-צאצאיה. ב כי קצף ליהוה על-כל-הגויים, וחמה על-כל-צבאם; החרימם, נתנם לטבח. ג וחלליהם יושלכו, ופגריהם יעלה בואשם; ונמסו הרים, מדמם. ד ונמקו כל-צבא השמיים, ונגולו כספר השמיים; וכל-צבאם ייבול--כנבול עלה מגפן, וכנובלת מתאנה. ה כי-ריוותה בשמיים, חרבי; הנה על-אדום תרד, ועל-עם חרמי למשפט. ו חרב ליהוה מלאה דם, הודשנה מחלב, מדם כרים ועתודים, מחלב כליות אילים: כי זבח ליהוה בבוצרה, וטבח גדול בארץ אדום. ז וירדו ראמים עימם, ופרים עם-אבירים; וריוותה ארצם מדם, ועפרם מחלב ידושן. ח כי יום נקם, ליהוה--שנת שילומים, לריב ציון. ט ונהפכו נחליה לזפת, ועפרה לגופרית; והייתה ארצה, לזפת בוערה. י לילה ויומם לא תכבה, לעולם יעלה עשנה; מדור לדור, תחרב--לנצח נצחים, אין עובר בה. יא וירשוה קאת וקיפוד, וינשוף ועורב ישכנו-בה; ונטה עליה קו-תוהו, ואבני-בוהו. יב חוריה ואין-שם, מלוכה יקראו; וכל-שריה, יהיו אפס. יג ועלתה ארמנותיה סירים, קימוש וחוח במבצריה; והייתה נווה תנים, חציר לבנות יענה. יד ופגשו ציים את-איים, ושעיר על-ריעהו יקרא; אך-שם הרגיעה לילית, ומצאה לה מנוח. טו שמה קיננה קיפוז ותמלט, ובקעה ודגרה בצילה; אך-שם נקבצו דיות, אישה רעותה. טז דרשו מעל-ספר יהוה, וקראו--אחת מהנה לא נעדרה, אישה רעותה לא פקדו: כי-פי הוא ציווה, ורוחו הוא קיבצן. יז והוא-הפיל להן גורל, וידו חילקתה להם בקו; עד-עולם, יירשוה--לדור ודור, ישכנו-בה. {ס}