תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק כט

א הוי אריאל אריאל, קרית חנה דויד; ספו שנה על־שנה, חגים ינקופו. ב והציקותי, לאריאל; והייתה תאנייה ואנייה, והייתה לי כאריאל. ג וחניתי כדור, עלייך; וצרתי עלייך מוצב, והקימותי עלייך מצורות. ד ושפלת מארץ תדברי, ומעפר תישח אמרתך; והיה כאוב מארץ, קולך, ומעפר, אמרתך תצפצף. ה והיה כאבק דק, המון זרייך; וכמוץ עובר המון עריצים, והיה לפתע פתאום. ו מעם יהוה צבאות תיפקד, ברעם וברעש וקול גדול; סופה, וסערה, ולהב, אש אוכלה. ז והיה, כחלום חזון לילה, המון כל־הגויים, הצובאים על־אריאל; וכל־צוביה, ומצודתה, והמציקים, לה. ח והיה כאשר יחלום הרעב והנה אוכל, והקיץ וריקה נפשו, וכאשר יחלום הצמא והנה שותה, והקיץ והנה עייף ונפשו שוקקה--כן יהיה, המון כל־הגויים, הצובאים, על־הר ציון. {פ}

ט התמהמהו ותמהו, השתעשעו ושועו; שכרו ולא־יין, נעו ולא שיכר. י כי־נסך עליכם יהוה רוח תרדמה, ויעצם את־עיניכם: את־הנביאים ואת־ראשיכם החוזים, כיסה. יא ותהי לכם חזות הכול, כדברי הספר החתום, אשר־ייתנו אותו אל־יודע ספר לאמור, קרא נא־זה; ואמר לא אוכל, כי חתום הוא. יב וניתן הספר, על אשר לא־ידע ספר לאמור--קרא נא־זה; ואמר, לא ידעתי ספר. {ס}

יג ויאמר אדוניי, יען כי ניגש העם הזה, בפיו ובשפתיו כיבדוני, וליבו ריחק ממני--ותהי יראתם אותי, מצות אנשים מלומדה. יד לכן, הנני יוסף להפליא את־העם־הזה--הפלא ופלא; ואבדה חכמת חכמיו, ובינת נבוניו תסתתר. {ס}

טו הוי המעמיקים מיהוה, לסתיר עצה; והיה במחשך, מעשיהם, ויאמרו, מי רואנו ומי יודענו. טז הפככם--אם־כחומר היוצר, ייחשב: כי־יאמר מעשה לעושהו לא עשני, ויצר אמר ליוצרו לא הבין. יז הלוא־עוד מעט מזער, ושב לבנון לכרמל; והכרמל, ליער ייחשב. יח ושמעו ביום־ההוא החירשים, דברי־ספר; ומאופל ומחושך, עיני עיוורים תראינה. יט ויספו ענווים ביהוה, שמחה; ואביוני אדם, בקדוש ישראל יגילו. כ כי־אפס עריץ, וכלה לץ; ונכרתו, כל־שוקדי אוון. כא מחטיאי אדם בדבר, ולמוכיח בשער יקושון; ויטו בתוהו, צדיק. {פ}

כב לכן, כה־אמר יהוה אל־בית יעקוב, אשר פדה, את־אברהם: לא־עתה יבוש יעקוב, ולא עתה פניו יחוורו. כג כי בראותו ילדיו מעשה ידיי, בקרבו--יקדישו שמי; והקדישו את־קדוש יעקוב, ואת־אלוהי ישראל יעריצו. כד וידעו תועי־רוח, בינה; ורוגנים, ילמדו־לקח. {ס}