תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק טו

א משא, מואב: כי בליל שודד ער מואב, נדמה--כי בליל שודד קיר־מואב, נדמה. ב עלה הבית ודיבון הבמות, לבכי: על־נבו ועל מידבא, מואב ייליל--בכל־ראשיו קורחה, כל־זקן גרועה. ג בחוצותיו, חגרו שק: על גגותיה וברחובותיה כולו ייליל, יורד בבכי. ד ותזעק חשבון ואלעלה, עד־יהץ נשמע קולם; על־כן, חלוצי מואב יריעו--נפשו, ירעה לו. ה ליבי, למואב יזעק, בריחיה, עד־צוער עגלת שלישייה: כי מעלה הלוחית, בבכי יעלה־בו--כי דרך חורוניים, זעקת־שבר יעוערו. ו כי־מי נמרים, משמות יהיו: כי־יבש חציר כלה דשא, ירק לא היה. ז על־כן, יתרה עשה; ופקודתם--על נחל הערבים, יישאום. ח כי־הקיפה הזעקה, את־גבול מואב, עד־אגליים יללתה, ובאר אילים יללתה. ט כי מי דימון מלאו דם, כי־אשית על־דימון נוספות--לפליטת מואב אריה, ולשארית אדמה.