תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ישעיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
א ביום ההוא יפקוד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, על לוויתן נחש בריח, ועל לוויתן, נחש עקלתון; והרג את-התנין, אשר בים. {ס}
ב ביום, ההוא, כרם חמר, ענו-לה. ג אני יהוה נוצרה, לרגעים אשקנה: פן יפקוד עליה, לילה ויום אצורנה. ד חמה, אין לי: מי-ייתנני שמיר שית, במלחמה--אפשעה בה, אציתנה יחד. ה או יחזק במעוזי, יעשה שלום לי; שלום, יעשה-לי. ו הבאים ישרש יעקוב, יציץ ופרח ישראל; ומלאו פני-תבל, תנובה. {פ}
ז הכמכת מכהו, הכהו: אם-כהרג הרוגיו, הורג. ח בסאסאה, בשלחה תריבנה; הגה ברוחו הקשה, ביום קדים. ט לכן, בזאת יכופר עוון-יעקוב, וזה, כל-פרי הסיר חטאתו: בשומו כל-אבני מזבח, כאבני-גיר מנופצות, לא-יקומו אשרים, וחמנים. י כי עיר בצורה, בדד, נווה, משולח ונעזב כמדבר; שם ירעה עגל ושם ירבץ, וכילה סעיפיה. יא ביבוש קצירה, תישברנה, נשים, באות מאירות אותה: כי לא עם-בינות, הוא--על-כן לא-ירחמנו עושהו, ויוצרו לא יחוננו. {פ}
יב והיה ביום ההוא, יחבוט יהוה משיבולת הנהר עד-נחל מצריים; ואתם תלוקטו לאחד אחד, בני ישראל. {פ}
יג והיה ביום ההוא, ייתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור, והנידחים בארץ מצריים; והשתחוו ליהוה בהר הקודש, בירושלים. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ישעיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו