תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק מה

א כה-אמר יהוה, למשיחו לכורש אשר-החזקתי בימינו לרד-לפניו גויים, ומותני מלכים, אפתח--לפתוח לפניו דלתיים, ושערים לא ייסגרו.  ב אני לפניך אלך, והדורים איישר; דלתות נחושה אשבר, ובריחי ברזל אגדע.  ג ונתתי לך אוצרות חושך, ומטמוני מסתרים:  למען תדע, כי-אני יהוה הקורא בשמך--אלוהי ישראל.  ד למען עבדי יעקוב, וישראל בחירי; ואקרא לך בשמך, אכנך ולא ידעתני.  ה אני יהוה ואין עוד, זולתי אין אלוהים; אאזרך, ולא ידעתני.  ו למען יידעו, ממזרח-שמש וממערבה, כי-אפס, בלעדיי:  אני יהוה, ואין עוד.  ז יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע; אני יהוה, עושה כל-אלה.  {פ}

ח הרעיפו שמיים ממעל, ושחקים ייזלו-צדק; תפתח-ארץ ויפרו-ישע, וצדקה תצמיח יחד--אני יהוה, בראתיו.  {ס}

ט הוי, רב את-יוצרו--חרש, את-חרשי אדמה; היאמר חומר ליוצרו מה-תעשה, ופועלך אין-ידיים לו.  {ס}

י הוי אומר לאב, מה-תוליד; ולאישה, מה-תחילין.  {ס}

יא כה-אמר יהוה קדוש ישראל, ויוצרו:  האותייות שאלוני, על-בניי ועל-פועל ידיי תצווני.  יב אנוכי עשיתי ארץ, ואדם עליה בראתי; אני, ידיי נטו שמיים, וכל-צבאם, ציוויתי.  יג אנוכי העירותיהו בצדק, וכל-דרכיו איישר; הוא-יבנה עירי, וגלותי ישלח--לא במחיר ולא בשוחד, אמר יהוה צבאות.  {ס}

יד כה אמר יהוה, יגיע מצריים וסחר-כוש וסבאים אנשי מידה, עלייך יעבורו ולך יהיו, אחרייך ילכו בזיקים יעבורו; ואלייך ישתחוו אלייך יתפללו, אך בך אל ואין עוד אפס אלוהים.  טו אכן, אתה אל מסתתר--אלוהי ישראל, מושיע.  טז בושו וגם-נכלמו, כולם:  יחדיו הלכו בכלימה, חרשי צירים.  יז ישראל נושע ביהוה, תשועת עולמים:  לא-תבושו ולא-תיכלמו, עד-עולמי עד.  {פ}

יח כי כה אמר-יהוה בורא השמיים הוא האלוהים, יוצר הארץ ועושה הוא כוננה--לא-תוהו בראה, לשבת יצרה; אני יהוה, ואין עוד.  יט לא בסתר דיברתי, במקום ארץ חושך--לא אמרתי לזרע יעקוב, תוהו בקשוני; אני יהוה דובר צדק, מגיד מישרים.  כ היקבצו ובואו התנגשו יחדיו, פליטי הגויים; לא ידעו, הנושאים את-עץ פסלם, ומתפללים, אל-אל לא יושיע.  כא הגידו והגישו, אף ייוועצו יחדיו:  מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה, הלוא אני יהוה ואין-עוד אלוהים מבלעדיי--אל-צדיק ומושיע, אין זולתי.  כב פנו-אליי והיוושעו, כל-אפסי-ארץ:  כי אני-אל, ואין עוד.  כג בי נשבעתי--יצא מפי צדקה דבר, ולא ישוב:  כי-לי תכרע כל-ברך, תישבע כל-לשון.  כד אך ביהוה לי אמר, צדקות ועוז; עדיו יבוא ויבושו, כול הנחרים בו.  כה ביהוה יצדקו ויתהללו, כל-זרע ישראל.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו