תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק נג

א מי האמין, לשמועתנו; וזרוע יהוה, על־מי נגלתה. ב ויעל כיונק לפניו, וכשורש מארץ צייה--לא־תואר לו, ולא הדר; ונראהו ולא־מראה, ונחמדהו. ג נבזה וחדל אישים, איש מכאובות וידוע חולי; וכמסתר פנים ממנו, נבזה ולא חשבנוהו. ד אכן חוליינו הוא נשא, ומכאובינו סבלם; ואנחנו חשבנוהו, נגוע מוכה אלוהים ומעונה. ה והוא מחולל מפשעינו, מדוכא מעוונותינו; מוסר שלומנו עליו, ובחבורתו נרפא־לנו. ו כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו; ויהוה הפגיע בו, את עוון כולנו. ז ניגש והוא נענה, ולא יפתח־פיו, כשה לטבח יובל, וכרחל לפני גוזזיה נאלמה; ולא יפתח, פיו. ח מעוצר וממשפט לוקח, ואת־דורו מי ישוחח: כי נגזר מארץ חיים, מפשע עמי נגע למו. ט וייתן את־רשעים קברו, ואת־עשיר במותיו; על לא־חמס עשה, ולא מרמה בפיו. י ויהוה חפץ דכאו, החלי--אם־תשים אשם נפשו, יראה זרע יאריך ימים; וחפץ יהוה, בידו יצלח. יא מעמל נפשו, יראה ישבע--בדעתו יצדיק צדיק עבדי, לרבים; ועוונותם, הוא יסבול. יב לכן אחלק־לו ברבים, ואת־עצומים יחלק שלל, תחת אשר הערה למוות נפשו, ואת־פושעים נמנה; והוא חטא־רבים נשא, ולפושעים יפגיע. {פ}